דורה דיאמנט // צילום: מתוך אוסף לסק // דורה דיאמנט

החלום של קפקא ודורה

רומן חדש מגולל את סיפור אהבתו של הסופר היהודי מפראג לדורה דיאמנט • בראיון עימו, מגלה המחבר מיכאל קומפפמולר מדוע המיתוס של קפקא כאדם דיכאוני מופרך, וכיצד השאיפה של בני הזוג להגיע לארץ ישראל הניעה אותו לכתיבה

"רציתי להודות לקפקא, ואפשר שזו הסיבה שהניעה את כתיבת הרומן", כך אומר מיכאל קומפפמולר, עיתונאי גרמני לשעבר וסופר זוכה פרס אלפרד דבלין. הרומן הביוגרפי שכתב על קפקא, "יפעת החיים", הוא ספרו הראשון שתורגם לעברית (הוצאת שוקן, מגרמנית: ארנו בר). 

קומפפמולר מגולל את סיפור ההתאהבות בין קפקא חולה השחפת לבין דורה דיאמנט בת ה־25, סיפור שהחל ב־1923 באתר קיט ליד הים הבלטי. האהבה בין השניים עמדה בפני כל התנאים: המשבר הכלכלי בברלין, האילוץ לעקור מדירה לדירה, ההתנגדות של אביה של דורה לזיווג ומעל לכל: המחלה הטורדנית של קפקא הצעיר. לראשונה אנו רואים את קפקא ב"חיים", והוא מוצג באור חדש ואופטימי. 

פרנץ קפקא  //  צילום: GettyImages

בראיון ל"ישראל היום" אומר קומפפמולר כי נמשך לטוטליות של קפקא ורצה לנפץ את המיתוס של האמן המודרני, שגורס כי הוא מוכרח לקבל החלטה בין החיים לאמנות. "קפקא היה המפיק העיקרי של המיתוס הזה וגם, בסוף, מנפצו", הוא אומר, "בסיפורו האחרון, 'הזמר ג'וזפין או עממיות העכבר', אפשר למצוא הכל על אודות השינוי התודעתי נוכח המוות. קפקא היה אדם חברותי מאוד, רודף שמלות, שנון ומקסים. לקח לגרמנים חצי מאה של מחקרים למצוא שאכן קפקא גם צחק לפעמים. אבל החברה רוצה שהאמן יהיה משוגע או מדוכא. יש הרבה בוז בפרספקטיבה הזו".

באילו דרכים קפקא השפיע עליך ככותב? אם בכלל.

"אני מעריץ אותו על כך שהוא מעורר מכלול אפי של פחד, אימה והומור שחור. אבל בדרך הבעה פשוטה ומיוחדת. הסגנון שלו לקוני. הוא לעולם לא מבריק. אין צורך להיות מבריק. אין סוד ברובד הלשוני, ולכן הכל סוד. הסוד הוא בין השורות או שהוא בשום מקום".

"דוגמה לנשים ולגברים"

קומפפמולר מספר שהרעיון לכתיבת הרומן עלה במהלכו של מחסום כתיבה. לפתע, בלי כל סיבה, הוא נזכר בסיפור ההתאהבות של דורה ופרנץ. הוא הוקסם מהעובדה שהיו להם רק 11 חודשים יחד, שבהם הם עברו כל מה שזוג יכול לעבור, מההתחלה עד הסוף. "אולי הירהרתי על טעם החיים נוכח הגיל והמוות, וכתוצאה מכך רציתי לכתוב סיפור על מוות ואהבה", הוא אומר. 

מיכאל קומפפמולר

אתה חושב שסופר צריך לכתוב בדם קר?

"בהחלט כן. אני זוכר את הרגע שאשתי קראה את הפרקים האחרונים ובכתה. המחשבה היחידה שלי היתה: אז הכל מושלם. לא התכוונתי שהקורא יבכה, אבל בכל זאת היא בכתה. מצד שני, כתיבה - לפחות בשבילי - זו שאלה של אמפתיה. אתה חייב להיות מסוגל להכניס את עצמך לנעליו של אחר. ספרות, לדעתי, צריכה להיות יותר מההשתקפות של האגו".

הטרגדיות והתהפוכות בחייהם של קפקא ודורה דיאמנט השפיעו עליך במהלך הכתיבה?

"הייתי 'איתם' - דבר שהוא בלתי אפשרי, אני יודע, אבל זו האשליה של כל סיפור שסופר כותב. הם לא מדברים הרבה. זה לא היה הכרחי לדבר. הם פעלו. אני ניסיתי לצפות, בחשאיות ככל האפשר, אבל בהחלט הייתי איתם". 

מה דורה דיאמנט מסמלת עבורך?

"היא אישה מרתקת משום שהיתה אכפתית ומשוחררת באותה העת; גם 'חופשייה' וגם מעורבת. נשים פוסט־מודרניות לרוב רואות בכך סתירה, אך זה אפשרי. דורה תמיד רצתה להיות שחקנית, ואכן, לבסוף, אחרי שקפקא מת היא הפכה לכזו. היא היתה מסוגלת לדחות את סיפוקיה והגיעה למסקנה שהחיים, לפעמים, חשובים יותר מהגשמה עצמית. לכן אני מעריץ אותה. היא דוגמה לנשים ולגברים כאחד".

קומפפמולר מתגורר עם אשתו בברלין. ספרו הראשון "The Adventures of a Bed Salesman " תורגם לשפות רבות, וספרו השני "Thirst" מבוסס גם הוא על מקרה אמיתי. הוא מודה שפרט להקשר היהודי של קפקא, הוא לא יודע אם יש עוד סיבות שהביאו לתרגומו של הספר לעברית, אך הוא "שמח שזה קרה. פרנץ ודורה, שניהם חלמו את החלום על פלשתינה. תן לי לנסח את זה בצורה הרומנטית: רציתי שלבסוף הם יגיעו הביתה".

•   •   •

מבחן קריאה

אי של שפיות

שני דברים יקרים לליבו של כל אזרח פיני - סאונה ושהייה בחודשי הקיץ הספורים בארכיפלג (קבוצת איים) במדינה. הקשר אל היבשה מהאיים הללו הוא בסירות מנוע קטנות, ולעיתים במעבורת. משפחות רבות שוכרות בקתה ומבלות באי את כל הקיץ. השהות באי היא חזרה ספרטנית לשורשים והתמודדות בלתי אמצעית עם איתני הטבע. המזון דל, לעיתים רק דג מלוח ותפוחי אדמה, אולם הקירבה לים מחפה על הכל. 

אמנית קשישה, בנה ונכדתה בת ה־6 מבלים קיץ באי קטן לחוף פינלנד. הם דומים לבני משפחתה של טובה ינסון, סופרת ומאיירת, בת המיעוט הדובר שבדית בפינלנד. ל"ספר הקיץ", שראה אור ב 1972, קדמה סידרת ספרי ה"מומינים" הפופולרית, שגם אותם עיצבה ינסון בדגם בני משפחתה. 

"מה את עושה?" שואלת הילדה. "אני משחקת", עונה הסבתא. שתיהן ממרות את פי האב ומטיילות בנקיק מכוסה טחב. היא מזדהה עם נכדתה. שתיהן ילדות שובבות, וכמעט מייד היא אישה זקנה, דועכת לפני מותה. היא נעה בין שני קצות החיים. אנו רואים אותה שוכבת על בטנה באחו ומתבוננת, כפעוטה, במוך אווז שנישא ברוח ונלכד בקנה קש; "כאשר קמה הנוף התכווץ". כל זאת מזכיר את תורתו של הפסיכולוג ההתפתחותי ז'אן פיאג'ה, שתיאר כיצד בזיקנה מצטמצם טווח הקשב. 

"ספר הקיץ" נועד גם לילדים וגם למבוגרים. תיאורי נחשולי הסערה בים והרוח העזה הם מופלאים. הדמויות צומחות מתוך הטבע המיוחד לאיים. "אני מרגישה שסופת ברקים מתקרבת", אומרת הסבתא. "זו הסופה שלי!" צועקת הילדה.

ינסון רוחשת חום ואהבה לבני האדם, שאותם ראתה כטהורי לב המשפיעים טוב על זולתם. הספר בנוי מתמונות: "הסופה של סופיה", "אור ירח", המתאימות לטווח הקשב הקצר של ילד, ובאותה עת מרוממות את הטקסט הפרוזאי לדרגת שירה - אנושית, בהירה ומנחמת.

ספר הקיץ / טובה ינסון

משבדית: דנה כספי / קרן/ליברוס, 148 עמ'

ד"ר אריאל אוקסהורן

•   •   •

בקצרה

פרס בוקר ללסלו קרסנהורקאי

הסופר ההונגרי לסלו קרסנהורקאי הוא הזוכה בפרס מאן בוקר הבינלאומי לשנת 2015. ספרו של קרסנהורקאי, "מלחמה ומלחמה", ראה אור בשנת 2011 בהוצאת בבל, ובאותה הוצאה עתיד לראות אור בקרוב ספר נוסף של קרסנהורקאי, "תוגת ההתנגדות". פרס מאן בוקר הבינלאומי, על סך של 60 אלף פאונדים, מוענק אחת לשנתיים מאז שנת 2005. בעבר זכו בפרס הסופרים איסמעיל קאדרה, צ'ינואה אצ'בה, אליס מונרו, פיליפ רות ולידיה דיוויס.

עיון ביצירת ש"י עגנון

ערב עיון על יצירת עגנון יתקיים ביום שלישי הקרוב (26.5, בשעה 19:00) בבית עגנון בירושלים. הערב, בהנחיית בלהה בן אליהו, יעסוק בנושא "על הפגום והשלם: קריאה ב'פנים אחרות' וב'עובדיה בעל מום'". 

מחזה על פי בשביס־זינגר

המחזה "שושה", על פי ספרו של חתן פרס נובל לספרות יצחק בשביס־זינגר, יעלה במהלך חודש יוני (בכורה ב־13.6) לבמה על ידי הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין. המחזה, אשר עולה לרגל ציון 24 שנים למותו של בשביס־זינגר, מגולל את סיפורו של אהרון גריידינגר - סופר יהודי צעיר בוורשה של טרום מלחמת העולם השנייה, אשר נפשו נידונה להיות שסועה תמיד בין האמונה באלוהים לדרך התבונה והרציונליזם. את ההצגה מביים ניר ארז. הספר "שושה" ראה אור בעברית ב־1978 בעם עובד, בתרגום של צבי ארד. 

ספר חדש ליואל ריפל

בימים האחרונים ראה אור ספרו החדש של יואל ריפל, "אנחנו הישראלים", המקבץ אסופות סיפורים ואנקדוטות הנוגעות להוויה ולחוויה הישראלית. ריפל, עורך דין וכותב ידוע, כתב לאורך השנים מערכונים לכוכבי בידור רבים, כתב תסריטים לתוכניות טלוויזיה דוגמת "זהו זה", "מוצ"ש" ו"הבית של פיסטוק" והשתתף בתוכניות רדיו וטלוויזיה רבות, ובהן "תשע בריבוע" ו"זה הסוד שלי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו