זה היה מו"מ קואליציוני ארוך ומייגע, שהצליח לעמעם את ההישג הגדול שקצר הליכוד בבחירות. מו"מ שבסופו קואליציה הנשענת על חודו של קול, ועם עתיד לוט בערפל מבחינת יכולת השליטה בה ויכולת שרידותה. אבל זאב אלקין, שהיה בצוות המו"מ של הליכוד ונכנס השבוע לתפקידו החדש כשר העלייה והקליטה והשר לעניינים אסטרטגיים, סבור כי לא היתה אפשרות להקמת קואליציה אחרת. "יו"ר ישראל ביתנו החליט מראש לא לשבת בממשלה", אומר אלקין בראיון מיוחד ל"ישראל השבוע", "ואנחנו זיהינו זאת מבעוד מועד".
הליכוד קיבל בבחירות 30 מנדטים, ואילו בסוף ההסכמים הקואליציוניים קיבלתם קואליציה מצומקת הנשענת על 61 ח"כים בלבד. איך זה קרה?
"כמובן הסיבה המרכזית היא החלטתו של ליברמן שלא להצטרף. המו"מ בכללותו התנהל בתנאים לא פשוטים, ולהערכתי לא משנה מה הצענו או מה עוד היינו מציעים לישראל ביתנו - נראה שההחלטה של ליברמן להישאר בחוץ התקבלה מראש. ההחלטה שלו היא בניגוד לרצון הבוחר, שהצביע לימין ביותר מ־70 מנדטים. אמנם פרישתו הביאה לכך שאי אפשר לבסס קואליציה יציבה הנשענת על מחנה הימין, אולם עצם העובדה שהצלחנו להרכיב קואליציה היא הישג לא מבוטל".
מדוע נמשך המו"מ עד הרגע האחרון ממש?
"זו לא היתה בחירה שלנו. אנחנו רצינו להגיע לסיכומים כמה שיותר מהר עם כל הסיעות השותפות, אבל למפלגות היו דרישות גבוהות ורצון למשוך את המו"מ עד הרגע האחרון כדי להגיע להישגים רבים יותר. למשל הבית היהודי - יו"ר המפלגה נפתלי בנט דרש להתמנות לשר החוץ או לשר הביטחון במשך שבועות ארוכים, מה שלא איפשר התקדמות אמיתית איתם. ברגע שהוא ויתר והודיע שהוא מוכן להתמנות לשר החינוך, נוצר בינתיים משבר מול ש"ס על השליטה במשרד הדתות. אנחנו, מצידנו, ניסינו כל הזמן לזרז את התהליך ולהביא לסגירות עם השותפות כמה שיותר מהר.
"צריך לזכור שב־2009, שבה גם הייתי חבר בצוות המו"מ, הוא נמשך עד היום האחרון. ב־2013 ההודעה לנשיא נשלחה כמעט בכניסת השבת, ובמוצ"ש המועד היה פג תוקף. ככה זה. השותפים הקואליציוניים מנסים תמיד למשוך את המו"מ עד הרגע האחרון ולמקסם את הרווחים".
הפעם גם היתה הרגשה שהמחירים של המפלגות השותפות, שאותם הליכוד גם היה מוכן לשלם, גבוהים במיוחד.
"האירוע הבעייתי ביותר בהסכמים הקואליציוניים היה בהסכם עם משה כחלון ופיצול תיק הפנים. מצד אחר, צריך לזכור שהסכם עם כחלון היה דבר קריטי מאחר שרק הוא הוריד מסדר היום אופציה של הקמת ממשלה אלטרנטיבית בראשות השמאל. התרחיש של הקמת ממשלה אחרת בראשות הרצוג היה ריאלי. אפילו היו לו כמה אופציות לכך. הסגירה עם כחלון הבטיחה שזה לא יקרה".
שהשמיכה לא תיקרע
אתה ידוע כשחקן שחמט פוליטי. איך לא זיהיתם את משבר ליברמן וניסיתם ליצור אלטרנטיבה?
"ההפך הוא הנכון. ידענו כל הזמן שיש סיכוי טוב מאוד שליברמן החליט למעשה לא להיכנס. מכיוון שחזינו את זה, כשהקמנו את הוועדה המסדרת אחרי הבחירות הבטחנו שיהיה בוועדה רוב לקואליציה ללא ליברמן. בלי השליטה בה לא היינו יכולים לאשר את חוק הגדלת מספר השרים וגם לא לקבוע את הרכב הוועדות בכנסת. כשהגדלתי את מספר חברי הוועדה לשלושים, כולם שאלו אותי למה אני מנפח אותה כל כך, מה שעשוי להביא לצרות ולהימשכות הדיונים. היום הם מבינים שהכל היה בשביל מטרה אחת - להבטיח רוב לליכוד וליתר המפלגות בקואליציה ללא ליברמן, כך שהאפשרות שהוא לא יצטרף בהחלט הובאה בחשבון בזמן אמת.
"זה לא נכון לומר שנשארנו בסוף עם 61 ח"כים. מלכתחילה היו לנו רק 61. ליברמן לא נפגע במהלך המו"מ מפני שלא הוצעו לו תפקידים או שהוא ביקש שינויים בהסכמים הקואליציוניים ובקווי היסוד ולא הסכמנו - בדיוק להפך. נתנו לו את התפקיד שהוא רצה, וגם הציעו לו תוספת גדולה לעלייה וקליטה, וכל מה שדיבר עליו אחרי שהודיע שהוא לא נכנס. כך גם בנושא הגיור, שעליו דיבר אחרי שהודיע על פרישתו כדבר שהפריע לו להיכנס לממשלה בעקבות ההסכמים עם החרדים. אבל הסיכום עם החרדים עכשיו הוא בדיוק הסיכום שהיה איתם ב־2009, אז הוא ישב בממשלה באין מפריע.
"גם לגבי חוק הגיוס: ב־2013 לא נכתב בהסכמים הקואליציוניים שהחוק יכלול סנקציות פליליות. ליברמן לחץ בעצמו על לפיד שלא יהיו סנקציות פליליות, ואכן, הן לא היו בהסכמים וליברמן ישב בממשלה. באופן כללי אפשר לומר שאין שום דבר בהסכם הקואליציוני עם החרדים כעת שלא היה בעבר. לכן הסיפור עם ליברמן הוא לא סיפור של ניהול מו"מ. לא היה עוזר שום דבר".
למה לא התקיים מו"מ עם מפלגות אחרות, מחוץ למחנה הימין?
"אני מעדיף לא להגיב על זה. ראש הממשלה הבטיח שירכיב ממשלה קודם כל של המחנה הלאומי, והוא עמד בהתחייבות. הממשלה לא מספיק רחבה כי מפלגה אחת מהימין החליטה לשבת באופוזיציה עם איימן עודה ומרצ. אנחנו את ההתחייבות שלנו ביצענו, אבל לא בטוח שמפלגות אחרות עשו זאת".
ליברמן אומר שהממשלה לא מקדמת את חוק הלאום ולא עונש מוות למחבלים.
"אם ליברמן מציע להקים ממשלה ימנית יותר, אני אשמח לשמוע איך. את מי היינו צריכים לצרף ולא צירפנו כדי שהקואליציה תהיה ימנית יותר? את הרשימה הערבית המשותפת? את מרצ? את בוז'י? אל מי הוא בא בטענות? לבוחר?
"לגבי חוק הלאום, הוא כנראה לא קרא את ההסכם הקואליציוני - כי כתוב במפורש שהממשלה תקדם את חוק הלאום, רק הנוסח ייקבע בהסכמה. גם לגבי עונש מוות למחבלים - הצענו לו הצעות משמעותיות מאוד שאי אפשר לפרט אבל הוא דחה אותן.
"לגבי הביקורת שלו על היחס לעולים - זה לא נכון. קבענו העדפה מתקנת לעולים בנושא דיור ותעסוקה. במו"מ איתו היו הצעות נוספות שהיו יכולות להיות חלק מהתוכנית הממשלתית אם היה מצטרף. אני מציע שבמקום להסתכל אחורה, נראה קדימה. יש פה ממשלה שלא בפעם הראשונה נשענת על רוב קטן של 61. השרים צריכים לעבוד קשה כדי להיענות לצרכים של השעה. זה מה שמנחה אותי".
היית יו"ר קואליציה הרבה שנים. להערכתך זה יעבוד?
"עובדה שעבד בעבר. אם כל אחד יגלה אחריות ויבין שהוא יכול להביא לעליית השמאל או לבחירות, ולכן זה תלוי בכל אחד מאיתנו. אם כל אחד ימשוך את השמיכה, בסוף היא תיקרע".
מהם האתגרים המרכזיים של הקואליציה?
"יעד ברזל: לאפשר לקואליציה לעבוד. להעביר חוקים. להעביר החלטות. צריך להראות בהתחלה שאנחנו מסוגלים לעבוד ולהעביר מה שאנחנו
רוצים. אני מאמין שפה גם המפתח להרחבת הממשלה. כי אם יראו שאנחנו פה בשביל להישאר, ירצו להצטרף. אם יאמינו שאנחנו אוטוטו נופלים, אף אחד לא ירצה לבוא.
"יש לנו תקציב להעביר רפורמות בתחום הדיור והבנקאות. יכול להיות שיהיו גם שיתופי פעולה עם האופוזיציה. יש מקום לזה גם הפעם. לא הכל זה פוליטיקה, ויש בהחלט דברים שאפשר לקדם יחד".
המספרים עולים
זו הפעם הראשונה שאתה מתמנה לתפקיד שר. איך ההרגשה?
"זה מעמד מרגש מאוד. התמונה שמונחת אצלי על השולחן בלשכת השר במשרד העלייה והקליטה מראה אותי על דוכן הכנסת ברגע ההשבעה. מאחוריי רואים את יולי אדלשטיין יו"ר הכנסת. הוא נשבע כשר לפני עשרים שנה וישב בדיוק בחדר הזה, ואני הייתי אז דוקטורנט צעיר באוניברסיטה העברית להוראת מדעי היהדות בשפה הרוסית שנתמך על ידי המשרד. המשרד הראשון שתמך בי היה משרד הקליטה.
"לפני 25 שנה עליתי ארצה. נקלטתי אז, בן 19, על ידי משרד הקליטה. כתלמיד תיכון, כשלמדתי עברית במחתרת בבריה"מ, וזה היה מסוכן, לא חשבתי שבעוד שלושים שנה אתראיין כשר במדינת ישראל. עזבתי קריירה אקדמית בטוחה בבריה"מ והגעתי לפה בלי תמיכה של ההורים ובלי אגורה בכיס, רק בגלל דבר אחד - רציתי להשפיע על העתיד של העם הזה וחשבתי שהוא נקבע פה. כשבאתי לארץ, במקביל ללימודים, עבדתי בלול תרנגולות. לפני עשר שנים עזבתי גם קריירה אקדמית והלכתי לפוליטיקה כדי להשפיע על מה שקורה בעם ובמדינה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
"אנחנו נמצאים בתקופה שהיא אולי הזדמנות להגדיל בצורה משמעותית את העלייה. המספרים כבר עולים. כשאני משווה לשנה שעברה, רואים שעלינו ב־25 אחוזים בהשוואה לחודשים המקבילים של 2014.
"יכול להיות שאנחנו בפני חלון הזדמנויות, והוא יכול להיות קצר אבל משמעותי. ישראל זיהתה חלון הזדמנויות בשנים 1990-1989 וקלטה מאות אלפי עולים. הקפיצה האדירה בכלכלה, בביטחון הדמוגרפי ובתחומים נוספים התאפשרה בזכות אותה עלייה. אני מתכוון לפתור את הבעיות של העולים שיבואו, וגם את אלו של העולים הוותיקים שעדיין לא נפתרו".
אחד הנושאים הבוערים הוא עניין קליטתם של עולי אתיופיה. כיצד אתה מתכוון לסייע להם?
"יש בנושא שיתוף פעולה בין משרד הקליטה לראש הממשלה, והתחלנו תהליך של הידברות עם ראשי הקהילה, הן ההנהגה הוותיקה והן החדשה. יש למשרד משימות רבות, ואנחנו לא פועלים לפי הכותרות. יש צרכים שלא מעניינים את התקשורת אבל הם קריטיים, ואני מתכוון לטפל בהם.
"יש זעקה של עולי אתיופיה והיא אמיתית. הקהילה הזו מרגישה מקופחת ושלא מתייחסים אליה בשוויון אמיתי. מנגד, האלימות היא פסולה. אני חושב שגם ההנהגה הצעירה שדחפה לזה מבינה שאסור להיגרר לאלימות, אבל מובן שעלינו לפתור את זה. המפתח האמיתי הוא לא להזרים כספים ולא להתנהג כמו פטרון ולהחליט בשבילם מה טוב להם, אלא לבוא בקשר עם הקהילה ולפתור את הבעיה מהכיוון שהם רואים אותה.
"המשרד הזה פועל בעיקר בעידוד עלייה ולא רק בקליטה, ואני מתכוון להמשיך בכיוון הזה. אני מתכוון לפעול במשותף עם הארגונים שעוסקים בנושא, דוגמת הסוכנות היהודית וגופים אחרים. ראש הממשלה יפעל להעביר אלי את לשכת הקשר 'נתיב', שזהו גוף שמסייע בעידוד עלייה.
"צריכים למצוא פתרונות לעולים שהגיעו בשנות התשעים. יש מי שעדיין מחפשים דירה בדיור הציבורי ואין להם אמצעים לקנות או לשכור דירה. יש כאלה שהגיעו בני ארבעים פלוס והצליחו להשתלב מבחינה תעסוקתית, אולם בימים אלה הם מגיעים לגיל פנסיה, ומפני שלא צברו מספיק הם עומדים להיכנס לצרות כלכליות. יש פתרונות, ונפעל ליישם אותם".
מלבד שר הקליטה אתה גם השר לעניינים אסטרטגיים. מה אתה מתכנן בתחום זה?
"לצד החברות בקבינט, הוא מאפשר לי להשפיע על הנושאים שבהם עסקתי בעבר - המפגש בין המדיני לביטחוני. הנושא האיראני, המאבק נגד החרמות נגדנו: יש היערכות חכמה שלנו בנושא זה, וגם בנושא התעמולה הערבית וההסתה נגדנו פה ובעולם. יש עוד כמה נושאים רגישים שאני מתכוון לטפל בהם. אני אחד האנשים הכי מעורים במערכת הפוליטית, ואני מתכוון להטביע את חותמי ואת האני מאמין שלי בסוגיות אלה".
אחד הנושאים המדוברים הוא ענף התקשורת, ובשבוע האחרון יש ביקורת על ראש הממשלה בנושא ערוץ 10, רשות השידור, פיטורי מנכ"ל משרד התקשורת ועוד. מה דעתך בנושא?
"זה מראה עד כמה הגישה לא אובייקטיבית. ראש הממשלה בסך הכל נערך לביצוע רפורמות שכולם דיברו על הצורך בהן, והוא עדיין לא נקט שום פעולה אקטיבית כדי לממש אותן. אולם מי שתוקפים אותו הרימו את ידם רק לפני חודשים ספורים בעד ניסיון לסתום פה לעיתון. אני באופן אישי הזדעזעתי מאותם ניסיונות, כי אני באתי ממדינה שבה סתמו פיות לעיתונים שלא התיישרו עם הקו שהשלטון ציפה לו. לכן אני מציע לכל אותם אלה שמדברים על כך עכשיו ליטול קורה מבין עיניהם". ¬
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו