וינשטיין לרב דוד לאו: בית משפט זה לא ‘שטיבלאך’ של נוסחים שונים

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, דחה את  בקשתו של הרב הראשי, הגאון רבי דוד לאו, לשכור עורך דין חיצוני שיציג את עמדת הרבנות הראשית בעתירה לבג”ץ, הדורשת לאפשר לבעלי עסקים להציג עצמם ככשרים גם ללא תעודת הכשר מהרבנות.

בשבוע שעבר הכריע וינשטיין כי בעלי עסק יוכלו להציג תעודות כשרות מכל גוף שיעניק תעודה כזו. קביעה זו תאפשר לכל מיזמי הכשרות האלטרנטיבית לפעול בצורה חוקית.

במכתב ששיגר הרב לאו ליועץ המשפטי, הוא הזהיר כי החלטתו של וינשטיין, “עשויה להוביל להטעיה חמורה של ציבור שומרי הכשרות בישראל” וביקש, כאמור, לשכור שירותיו של עורך דין פרטי.

במכתב התשובה של וינשטיין נאמר: “כידוע יש מדינת ישראל אחת, וממשלה אחת, ויועץ משפטי לממשלה אחד, ופרקליטות מדינה אחת שמייצגים את כל גופי המדינה.

“כשמובאת עמדה לפני בית המשפט,  עליה להיות עמדה המייצגת מדיניות ממשלתית אחת, ולא חלילה של לטיפונדיות ואחוזות פיאודליות כאלו ואחרות. מדינה אחת, מדיניות אחת”, הוסיף וינשטיין.

“תפקידם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה הפועלות בכפיפות לו בהקשר המשפטי הוא האינטגרציה, כך שבית המשפט לא ישמע מנגינות מתוים שונים, משל היו אלה ‘שטיבלך’ של נוסחים שונים.

“תזמורת אחת היא ומנצח לה אחד, במישור הכולל – הממשלה, שבמקרה של חילוקי דעות על ראש הממשלה להביא את הדברים לדיון ולהכרעה בה, ובמישור המשפטי – היועץ המשפטי לממשלה”, מדגיש וינשטיין.

היועץ ציין לסיום: “יחד עם זאת, ככל שבית המשפט יבקש לדעת מהי עמדת הרבנות הראשית, באת כוח המדינה תביא עמדה זו בפני בית המשפט, כפי שהובאה על ידכם בישיבות ובמסמכים מטעמכם”.

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ’ מהבית היהודי הודיע הערב (שלישי) כי יגיש הצעת חוק שתאפשר לגורמי ממשל להשתמש בייצוג משפטי פרטי ולא ביועץ המשפטי לממשלה ועוזריו.

הוא מתח ביקורת חריפה על החלטתו של היועץ: ״למי שעוד צריך סיבות למה חייבים לערוך רפורמה מקיפה בכל מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה. פשוט לקרוא ולא להאמין – יש מדינה אחת, וממשלה אחת ועמדה אחת, ומי שקובע אותה הוא היועץ המשפטי לממשלה. זה לא הגיוני ולא דמוקרטי”.

לדברי ח”כ סמוטריץ’, “מי שקובע את המדיניות ואת ‘עמדת המדינה’ הוא הדרג הנבחר ומתחתיו הגורמים הממונים על כל נושא ונושא. במקרה שלנו הרבנות הראשית לישראל ולא היועץ המשפטי לממשלה. בימים הקרובים אגיש הצעת חוק שתאפשר ייצוג פרטי לגורמי הממשל ותשחרר אותנו מכבליו של היועץ המשפטי לממשלה״.

ברבנות הראשית התאכזבו מהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה ובוחנים כעת כיצד ניתן יהיה להביא את עמדתם בפני בג”ץ.