|
גידול של עד 6% בשנה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
מכירות הגלידות בישראל ינועו השנה בין 950 מיליון ש"ח למיליארד ש"ח. כך מעריכים (יום ד', 24.6.09) כלכלני דן אנד ברדסטריט. על-פי ההערכה, מדובר בירידה קלה במכירות לעומת השנה שעברה. בחברה אומרים כי בשנים האחרונות שיעורי הצמיחה הממוצעים בענף עמדו על ארבעה עד שישה אחוזים בשנה.
לפי גורמים בענף הגלידות, למיתון במשק תהיה השפעה על שוק הגלידות, והצרכן הישראלי יצמצם את הביקושים למותגי גלידה יוקרתיים ויגדיל ביקוש למוצרים פשוטים יותר.
שטראוס בראש
חברת שטראוס היא היצרנית העיקרית בשוק הגלידות, והיא מייצרת כמחצית מכלל הגלידות הנמכרות בישראל. השחקנית השנייה בגודלה היא נסטלה, המייצרת כשליש מכלל הגלידות. השלישית בגודלה היא חברת פלדמן, ואחריה יצרנים אחרים קטנים יחסית.
עוד עולה מהנתונים, כי שליש ממכירות הגלידה בישראל מתבצעות ב"שוק המבורקד", דהיינו ברשתות השיווק השונות. מחצית נוספת מסך המכירות מתבצעות ב"שוק האימפולס", כלומר גלידריות, פיצוציות וקיוסקים, ושאר המכירות מתבצעות במקומות כמו בתי קפה, מסעדות וכדומה.
אירופים אוכלים יותר גלידה
לפי ההערכות החברה, שוק הגלידות בישראל מעסיק ישירות כ-8,000 עובדים בתחום הייצור ועוד כ-4,000 בגלידריות שונות. "בעשור האחרון גדלו מכירות הגלידה בישראל בכ-420%", אמרו בדן אנד ברדסטריט, "רק בקיץ אוכלים בישראל בממוצע כ-20 מיליון ליטרים של גלידה".
מהשוואה בינלאומית עולה, כי הישראלי צורך בממוצע כ-8 ליטרים גלידה בשנה, בעוד שעמיתו האירופי צורך יותר, כ-15 ליטר בשנה, חרף הבדלי מזג האוויר. האמריקנים נחשבים לצרכני הגלידה הגדולים ביותר - עם צריכה שנתית ממוצעת של 20 ליטר גלידה לנפש.
מוסר תשלומים גבוה
הסיכון העסקי בשוק הגלידות, לפי מדד הסיכון של דן אנד ברדסטריט, המודד את יכולת השרידות העסקית של חברה, נחלק לשניים. בתחום הייצור, הסיכון הוא נמוך יחסית ועומד על פחות מהממוצע הכללי במשק, העומד על 15.2%. לעומת זאת, בתחום השיווק הקמעונאי התמונה שונה והסיכון העסקי גבוה יחסית. מנתוני דן אנד ברדסטריט עולה, כי כל גלידרייה רביעית נמצאת בסיכון גבוה. הסברם לתופעה הוא המיתון הכלכלי, אשר פגע בענפים הפועלים בתחום המזון והוביל לסגירתם של בתי קפה ומסעדות. עובדה זו פגעה גם בצריכת הגלידות ותוצרי הנלווה והשפיעה לרעה על רמת הסיכון בענף.
עם זאת, אומרים כלכלני החברה, מוסר התשלומים בענף הגלידות נמצא ברמה גבוהה יחסית לכלל המשק, הן בתחום הייצור והן בקרב הגלידריות. כ-10% מכלל העסקות הקשורות לייצור גלידות משולמות בפיגור, וכ-13% מהעסקות בתחום המכירות הקמעונאיות משולמות בפיגור. מספרים אלה נמוכים בהרבה מהממוצע הכללי במשק.