הטבות מס ליזמי היי-טק: הגודל לא קובע

חברות תוכנה או אפליקציות יכולים בתנאים מסוימים לקבל הטבות מס מדהימות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. אחת מהטבות המס העיקריות היא שיעור מס חברות מופחת שהוא בין 9%-16%, במקום שיעור המס הרשמי של 26.5%. אלא, שיזמים רבים נתקלים בקושי לממש את ההטבות לאור פרשנות מחמירה של הוראות החוק על ידי רשות המסים.

כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה :

• הטבות המס שרוב הציבור לא נהנה מהן
• גל עליה מצרפת? כל הטבות המס לעולה
• אושרה הטבת מס ל-80 עמותות חברתיות
  

השאלה הגורמת למחלוקות רבות היא, האם ניתן לראות פעילות של חברת תוכנה או אפליקציה, הפועלת על ידי מספר מצומצם של אנשים, כ"מפעל תעשייתי" המקיים את הוראות החוק לעידוד השקעות הון?  

מהו בעצם מפעל תעשייתי?

התנאי הבסיסי לזכאות להטבות מס הוא שהחברה תיחשב כמפעל תעשייתי כהגדרתו בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, שם הוא מוגדר כמפעל בישראל שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית...". פסקי דין רבים עסקו בשאלה, מהי "פעילות ייצורית", ומהו "מפעל תעשייתי" לעניין יישום הוראות החוק.

הדבר המעניין בחוק הוא שאין בו קביעה מהו מספר המועסקים המינימאלי היוצר "מפעל" או המקיים את הדרישה של "פעילות ייצורית". השאלה היא האם חברה המפתח תוכנה או אפליקציה, ושיש בה, נניח שני עובדים, יכולה להיחשב כמפעל תעשייתי לצורך קבלת הטבות המס?

רשות המסים לא קבעה באופן רשמי מהו מינימום העובדים ב"מפעל" לצורך עמידה בתנאי החוק לעידוד השקעות הון. עם זאת, בהוראת הביצוע של רשות המסים לעניין יישום החוק נקבעו מספר קריטריונים בסיסיים שיש לבחון לצורך בדיקת הזכאות לקבלת הטבות המס, בין היתר:

1 - היקף פעילותו הכללית של המפעל.

2 - מספר עובדי הייצור במפעל.

3 - מספר המכונות במפעל.

4 - בחינת שלבי הייצור, מספרם וטיבם.

עוד נקבע כי אם מספר עובדי הייצור או הפיתוח נמוך במיוחד וכתוצאה מכך עולה ספק בדבר היקף פעילותו הייצורית של המפעל, ניתן להיעזר במחלקת חוקי העידוד בחטיבה המקצועית. כפי שניתן לראות, לא נקבע מספר עובדים מינימאלי לצורך קבלת ההטבות.

מה נקבע בפסיקת בתי המשפט?

בפסיקת בתי המשפט נקבע כי בדיקת עמידתה של חברה בתנאי "מפעל תעשייתי" חייב להיעשות באמצעות בחינת מאפייני פעילותה באופן מצטבר ולא בחינת קריטריון יחיד כלשהו (דוגמת, מספר עובדיה).

ככלל, אין דרישה למינימום עובדים בחוק כדי להיכנס לגדרו של מפעל תעשייתי. עוד מודגש כי התעשייה המודרנית, ובכלל זה תעשיית ההיי-טק, שונה באופן מהותי מהתעשייה המסורתית, ולפיכך ההגדרות של "פעילות ייצורית" ו"מפעל" צריכות להיות שונות במקרה זה.

פסקי דין מעטים עסקו בשאלה מהו גודלו של "מפעל"? באחד מפסקי הדין נקבע כי העסקת שלושה עובדים איננה עולה כדי מפעל. אלא שבמקרה זה, דחיית עמדת הנישום נבעה מכך שבית המשפט הגיע למסקנה כי מדובר ב"מתן שירותים" ולא ב"ייצור". לפיכך, ניתן להסיק כי במקרים אחרים, בהם ניתן להוכיח ייצור, נניח של תוכנה או אפליקציה, הרי שגם חברה שיש בה פחות משלושה עובדים תהיה זכאית להטבות המס.

הניסיון מלמד כי ניתן להגיע להסדרים עם רשות המסים בנושאים אלה, ובעיקר ביחס להעסקת מספר עובדים, לצורך עמידה בתנאי החוק לעידוד השקעות הון, וקבלת הטבות המס. מומלץ להסתמך על ייעוץ משפטי בעניין זה.