בהספדו על צ'מברליין, אמר צ'רצ'יל: "נפל בחלקו, באחד המשברים העילאיים בעולמנו, שדעותיו תיסתרנה על ידי המאורעות, שתקוותיו תיכזבנה, והוא יהיה מרומה ונגזל בידי איש זדון. אך מה היו תקוות אלו שמהן התאכזב? מה היו שאיפות אלו שמהן התייאש? מה היתה אמונתו שאותה ניצלו לרעה? הרי היו אלו בין הרגשות הנאצלים והמיטיבים של לב האדם - אהבת השלום, השאיפה לשלום והחתירה לשלום, אפילו במחיר סיכון גדול וודאי במחיר אישי".
אכן, צ'מברליין לא היה בוגד ולא אדם שוחר רע, אלא פטריוט בריטי, שכל חייו פעל למען ארצו. הסכם מינכן נבע מרגש נאצל של אהבת השלום, השאיפה לשלום והחתירה לשלום. אלא שהתלהבותו לשלום בכל מחיר סימאה את עיניו, וגרמה לו לראות בבן שיחו פרטנר בעל כוונות טובות כשלו. ברדתו מהמטוס שהחזיר אותו ללונדון מטקס חתימת ההסכם במינכן, הוא תיאר את ההסכם כ"סמל לרצונם של שני עמינו לא לצאת עוד לעולם למלחמה זה בזה". צ'מברליין חזר לארצו כגיבור לאומי, שהציל את בריטניה ממלחמה נוראה, כמי שהביא שלום לארצו. והיטלר צחק כל הדרך לאושוויץ.
גם הנשיא ברק אובאמה הוא מנהיג שוחר טוב. הוא פטריוט אמריקני המאמין בכל ליבו שהוא משרת את שלומה של ארצו ואת שלום העולם במדיניותו. הוא באמת ובתמים ידיד של ישראל, וראש הממשלה היטיב לתאר בנאומו בפני בתי הנבחרים את תמיכתו בישראל. מניעות אותו, כמו את צ'מברליין לפניו, אהבת השלום, השאיפה לשלום והחתירה לשלום, שהן בין הרגשות הנאצלים והמיטיבים של לב האדם. וכמו צ'מברליין, גם הוא שוגה לראות בבן שיחו פרטנר בעל כוונות טובות כשלו, אך גם הוא מרומה ונגזל בידי איש זדון. מדיניותו עלולה להוביל להסכם מינכן 2, שבו הוא יחזור לארה"ב כמנצח, עם הישג היסטורי, וחמינאי יצחק כל הדרך לפצצה.
בתגובתו לנאום נתניהו, שלל אובאמה את הדרישות שהעלה נתניהו כתנאי להסכם עם איראן, והסביר שאינן ריאליות, משום שאין סיכוי שאיראן תקבל אותן. דברים אלה מעידים על מדיניותו - הסכם בכל מחיר. בכל השנים הארוכות של הדיון העולמי על הדרך למנוע את התגרענותה של איראן, היתה הסכמה שהדרך הרצויה היא הדיפלומטית. אך הדיון היה על הדרך, לא על המטרה. המטרה היתה הפסקת תוכנית הגרעין האיראנית.
כעת, אחרי שהסנקציות והאיום בפעולה הושיבו את איראן לשולחן המו"מ, נשכחה המטרה, ותחת הסכם שיגשים את המטרה, הפך ההסכם למטרה בפני עצמה.
כדי להגיע לכך, יש להציע הצעות שתהיינה מקובלות על איראן. מאחר שמטרת העל של איראן היא הפיכתה למעצמת על גרעינית איסלאמית, היא לא תסכים להסכם שיעצור אותה. וכך דוהר העולם להסכם שיְקָבֵּעַ את מעמדה של איראן כמעצמת סף גרעינית ברשות ובסמכות, תמורת הגבלות מסוימות, שאינן אלא סמי הרדמה לעולם החופשי.
את נאומו, עם שובו ממינכן, סיים צ'מברליין: "אני מאמין כי זהו שלום בדורנו. לכו הביתה ושנו שנת ישרים". הסכנה הגדולה היום לשלום העולם ולשלומה של ישראל היא אותה שנת ישרים. מול ניסיונות ההרדמה של אובאמה, השולח אותנו לישון שנת ישרים, נאומו של נתניהו היה שעון מעורר.
