איזה משחק נהדר קיבלנו אתמול בנתניה. אמנם תהום פעורה היום בין שני המועדונים, אבל לערב אחד הכל נשכח וקיבלנו מאבק גדול שהזכיר ימים גדולים.
היה במשחק הזה הכל: קצב נהדר, שערים נפלאים ומהפכים. כל המחמאות מגיעות לנתניה' ששינתה את פניה תחת רוני לוי. למרות שלא ניצחה, הקבוצה עמוסת הבעיות הסבה הרבה גאווה לאוהדיה.
לוי הכין את הקבוצה בצורה נפלאה. מכבי ת"א רגילה שקבוצות מסתגרות מולה ומשאירות חצי מגרש להשכרה. נתניה הפתיעה בלחץ חזק על הכדור בזכות יכולת מצוינת של שחקני הקישור ג'אורגיו ופירס, ושיחקה בצורה מאורגנת ובמוטיבציית שיא.
מלבד קאיודה, גם ערן לוי הציג יכולת מצוינת. הבעיה היתה שהשניים לא קיבלו מספיק עזרה מרול ומפרץ, שאמנם השתדלו מאוד בעבודת ההגנה, אבל לא היו גורם בהתקפה.
מאמן מכבי פאקו אייסטרן כנראה מתחיל להשתעמם. יכול להיות שהוא מנסה בכוח להחזיר את המתח לצמרת? זה ההסבר היחיד לשינויים ההזויים שהוא ערך בהרכב. רוטציה? חשש מעייפות? פחד מכרטיסים צהובים? מרוב חישובים ותכנונים מכבי שוב לא שיחקה כדורגל. היא החזקה ביותר בארץ עם אפשרויות בלתי מוגבלות אבל משחקת כדורגל לא טוב, והכל בחסות אייסטרן.
אחרי החיזורים של קרויף אחר ורמוט, המאמן הכין לשחקן החדש קבלת פנים צוננת בדמות כיסא ביציע. מילא ורמוט, המאמן השאיר בחוץ גם את זהבי כאומר "את נתניה ננצח גם בלעדיו'" במצב של שוויון הוא כבר שלח למגרש את מלך השערים שלו להציל את המולדת, והוא כמעט עשה זאת.
לא ברור כיצד ת"א, המתגאה בצוות האימון העשיר, עם התוכנות המתקדמות ומערך הסקאוטינג הגדול, מעלה הרכב שלא מתחשב בנשק העיקרי של היריבה. במקרה הזה - קאיודה. כל מי שצפה בנתניה יודע שהסיכוי הכמעט יחיד שלה להבקיע הוא דרך הרגליים שלו. דווקא מולו אייסטרן השאיר על הספסל את הבלם הקבוע, המהיר והטוב ביותר שלו - איתן טיבי.
השאלה המרכזית במחצית היתה עד מתי תוכל נתניה להחזיק בקצב של החלק הראשון, ואכן ככל שנקפו הדקות - העוצמה והעומק של מכבי עשו את ההבדל והצהובים השתלטו על המשחק, הגבירו את הלחץ על ההגנה של נתניה והיו בדרך לניצחון.
לוי הבחין בדעיכה ושלח למגרש את דיא סבע, שהכניס תנופה מחודשת למשחק של נתניה וקינח עם שער שוויון שעשה צדק במשחק.
