המערב הפרוע: השריף בא לעשות סדר בהפועל

"אלי כהן הוא המאמן של הפועל תל אביב". את המשפט הזה כבר שמעו אוהדי הקבוצה בעבר, אם להיות מדויקים, לקראת פתיחת עונת 97/98, בה מונה "השריף" לתפקיד בו הוא מחזיק מהשבוע שעבר.

בעונתו הראשונה על הקווים של הפועל סיימו האדומים במקום השני בטבלה, לאחר אותו משחק שרוכים בלתי נשכח של בית"ר ירושלים מול הפועל בית שאן. עונה לאחר מכן, כבר זכה אלי כהן עם האדומים בגביע המדינה לאחר שניצח בפנדלים את אותה בית"ר ירושלים, אך מעל לכל ההישגים של כהן מרחף המאזן הנפלא שלו במשחקי הדרבי על הקווים של הפועל, שלושה ניצחונות ותוצאת תיקו אחת בארבעה משחקים. צירוף מקרים? גורל? השריף בא לסגור מעגל הערב (שני) ב-20:55.

3 פעמים, לא פחות. 3 פעמים היה אלי כהן כבר עם היד על העט, רק היה צריך לחתום על החוזה ולחזור לקבוצה בה חווה רגעים נהדרים בעבר. משהו התפקשש בדרך, וכך יצא שהמאמן מגיע לקדנציה שנייה בבלומפילד לאחר 16 שנים, כשהפועל תל אביב נמצאת במצב גרוע, כזה שבו לא הייתה כבר תקופה ארוכה. "לא נורא אם אהיה בבית גם שלוש שנים, זה בסדר", אמר כהן באחד הראיונות שלו אי שם ב-2012, וכמו נבואה שמגשימה את עצמה, מחודש יוני ב-2013 הוא אכן היה בבית, רק שהתקופה אותה ניבא הייתה קצרה בחצי.

אלי כהן (חגי ניזרי)

צפו במשחקי הדרבי הגדולים

כהן הגיע להפועל תל אביב כשהיא קבוצת תחתית, שעברה טלטלה רצינית בשבוע אחד כשהמנג'ר אייל ברקוביץ' סיים את תפקידו וגם המאמן אסי דומב. כשהיא במצב כלכלי עגום, מצב שלא מאפשר לו כרגע גם אפילו למנות עוזר מאמן. למרות זאת, הרגש הכריע, השריף חוזר לעשות סדר במערב הפרוע.

האימון הראשון נקבע ל-10 בבוקר. השחקנים בירכו על השינוי, אם כי לא ידעו מה מצפה להם. כהן, שצפה במשחק האחרון של דומב מביתו, אמר למקורביו: "הקבוצה משחקת נורא, אבל יש שם שחקנים טובים שאפשר לעשות איתם דברים יפים", שלושה ימים לאחר מכן הוא פגש את הפועל כפר סבא, שקטעה לו את חלום התואר כבר עם פתיחת הקדנציה. הוא לא התבייש להודות בראיונות לאחר המשחק שהוא חלם על גביע, אבל הוסיף באותה נשימה: "זו קטסטרופה מה שקורה פה, יש לי הרבה עבודה".

שינה את האימונים, החזיר את המשמעת
אפשר להגיד שכהן שינה את הגישה של שחקני הפועל תל אביב מן הקצה על הקצה. האימונים התארכו משמעותית, במקום שעה עד שעה ועשרים, כל אימון אורך שעתיים לפחות, ועוד חצי שעה עד שעה אסיפה ושיחות אישיות לשחקנים, שמצדם אומרים: "אם זה יביא תוצאות, אפשר להתאמן גם 4 שעות בכל יום", גם הם יודעים שהגיע הזמן לשרוף את הדשא אחרי חצי עונה של מנוחה.

אלי כהן במסע"ת (נעם מורנו)

השריף הוא המאמן הוותיק ביותר בליגת העל, ובגיל 64, אחרי יותר מ-25 שנים על הקווים, איש אינו מטיל דופי במקצועיות, במשמעת ובקשיחות שנחשבת למצרך חשוב כשמדובר בשחקני כדורגל ישראלים, אותה קשיחות שהעניקה לו את הכינוי שמלווה אותו לכל מקום.

לאלי כהן לא היה תמיד קל. בעבר הוא היה מעורב במספר פרשיות אותן הוא ירצה לשכוח, כאלה שלאו דווקא היו תלויות בו. בשנת 2000 הוא היה צריך להתמודד עם הכוכב הגדול ביותר של הכדורגל הישראלי, יוסי בניון, שהיה אז ילד מפונק חיפה, שסרב להתחלף במשחק גביע המדינה מול הפועל חיפה, סיפור שלא עשה טוב לתדמית של שני המעורבים בפרשה וגרם לסערה במועדון. המאמן הוותיק לא סיים את העונה ופוטר שבעה מחזורים לסיום.

אלי כהן (נעם מורנו)

למעשה, הפעם האחרונה שבה אלי כהן התחיל עונה וגם סיים הייתה לפני שמונה שנים, בעונת 06/07, עונה אחת לאחר עונת הגלאקטיקוס המפורסמת של מכבי תל אביב, והצליח לשקם את ההריסות של הצהובים, לסיים את העונה במקום השלישי ולהעפיל עם מכבי לגביע אופ"א (כשבדרך הוא מנצח דרבי אחד, באחר מסיים בתיקו ובעוד אחד מפסיד). בעונה שלאחר מכן, לאחר שהפסיד בשני משחקים באירופה והשיג נקודה אחת בשני משחקי ליגה, דרכיהם של המאמן והקבוצה נפרדו.

שמונה הרכבים שונים, שני מערכים ושינוי תפקודים
אנשי מקצוע שעבדו עם השריף מספרים על אדם עם דרך, איש עבודה מסור שלוקח החלטות ופועל לאחר מחשבה מעמיקה. הוא לא זה ששולף מהשרוול, הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה מהקבוצה שלו, והקבוצה שלו יודעת מה היא צריכה לעשות על המגרש. רבות דובר על היעדר אצבע מכוונת על הספסל של האדומים במהלך העונה, דבר שבלט מאוד בתקופתו של דומב על הקווים. כעת, לאדומים יש אצבע, ועוד אצבע של שריף.

במהלך הימים הספורים בהם הוא מאמן את הפועל תל אביב, כהן ניסה לא פחות משמונה הרכבים שונים, בשני מערכים. המאמן מנסה להוציא את המיטב מהחומר הקיים, הוא לא בנה את הקבוצה וגם הוא מודע לכך שקודם כל צריך ליצור יציבות. "הקבוצה הזו צריכה להתחיל לייצר נקודות", אמר כהן והוסיף: "אני עושה הרבה שינויים כדי להכיר את השחקנים ומשנה תפקידים, בסוף כל אחד יידע מה הוא צריך לעשות על המגרש".

אלי כהן וליאור לוי (נעם מורנו)

השריף לא אוהב להגיע לקבוצות שלא הוא בנה, אך הרגש כאן שיחק תפקיד משמעותי. כהן מאוד מחובר להפועל תל אביב, ורצה מאוד לחזור אליה בעבר. הקבוצות של כהן הן בצלמו, קשוחות ורעבות, כל השחקנים יורדים לגליצ'ים וכולם משתתפים במשחק ההגנה, כל אחד יודע מה התפקיד שלו בכל חלק במגרש ומה הוא צריך לעשות. המצב של האדומים לא פשוט, והדרבי הזה גם יכול להיגמר לא טוב, אך אם יש מישהו שיכול להחדיר בשחקנים רוח לחימה, זה אלי כהן.

עומד על שלו, מקבל כבוד מהשחקנים
בקבוצה מעריכים כי המאמן לא ייכנס לפינות מול ראשי המועדון בכל הנוגע לגזרת הרכש, לפחות לא בשלב זה. עם זאת, כשצריך לעמוד על הרגליים האחוריות, כהן יודע לעשות את זה. כולם זוכרים את הסיפור בבית"ר ירושלים, כשהציב אולטימטום להנהלה, שישאירו לו מספר שחקנים שאותם תכננו בבירה לשחרר. מעניין מה יקרה אם בסופו של דבר חיים רמון יחליט לשחרר את ורמוט לפני תום מועד ההעברות, כיצד כהן יגיב במצב שכזה? איש לא יודע.

אלי כהן (חגי ניזרי)

הסיטואציה הלא נעימה שבה עמד כהן בעונתו האחרונה על הקווים, הייתה כאשר ארקדי גאידמק הנחית לו בטדי את סדאייב וקדאייב המוסלמים. המאמן לא ידע איך להתמודד עם אוהדי בית"ר שלא יכלו להעלות על דעתם שמוסלמים ילבשו את החולצה הצהובה שחורה, והמאמן נכנס למקום שממנו בורח כל אדם שקשור לבית"ר ירושלים: קונפליקט עם הקהל. בלית ברירה כהן קיבל לידיו את השחקנים, ואף נתן להם לעלות על כר הדשא בטדי, למרות קול קריאות הבוז מהיציעים.

"אלי הוא האיש שהיינו צריכים", אמרו בהפועל תל אביב לאחר המינוי של המאמן, "השחקנים כבר לא שיחקו בשביל דומב, הקבוצה הייתה חייבת זעזוע ודמות מוערכת על הקווים. אין שחקן שלא מכבד את השריף". אין להטיל דופי בכך שהשחקנים מכבדים את כהן, אך הוא נקלע לסיטואציה לא פשוטה בכלל. שוב הוא צריך להוציא מועדון מהבוץ, שוב הוא נמצא במצב בו יש לו בעיקר מה להפסיד, אך המאמן התגעגע יותר מכל למקצוע שהוא הכי אוהב, ובשיחות סגורות הוא גם מספר לכולם שמעל הכל, הוא התגעגע לדרבי התל אביבי.