סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
איתן אורנשטיין, אוסר (יום ב', 29.12.14) להגיש בקשה לתביעה נגזרת בשל חלוקת הדיבידנדים של דיסקונט השקעות בשנים 2011-2010.
שני בעלי מניות מן הציבור, ראובן רוזנפלד ומשה הייט, ביקשו לאשר תביעות נגזרות בסכום כולל של מיליארד שקל. הם טענו, כי דסק"ש חילקה דיבידנדים בשנים אלו כאשר לא היו לה רווחים המותרים בחלוקה, וכן יצאו נגד רכישת מניות שופרסל בידי דסק"ש (חברת-האם שלה) בסך 423 מיליון שקל.
אורנשטיין קיבל את בקשתם בעלי השליטה באי.די.בי, מוטי בן-משה ו
אדוארדו אלשטיין, והוציא צו חוסם האוסר של רונפלד והייט להגיש תביעות אלו. תחילה קובע אורנשטיין, כי לבית המשפט של פירוק - דהיינו: לו עצמו - יש סמכות לדון בבקשה, למרות שתביעה אחת הוגשה בבית המשפט המחוזי מרכז, והאחרת במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. עוד קבע, כי לבן-משה ואלשטיין יש זכות להגיש את הבקשה, למרות שהם אינם נתבעים, שכן ברור שקבלת התביעות תגרום להם נזק אדיר.
לגופם של דברים אומר אורנשטיין, כי הסדר הנושים באי.די.בי יוצר השתק פלוגתא והשתק שיפוטי ביחס לעילות הנטענות בתביעות, והוא חל על כל נושי הקונצרן. קיומו של הליך כזה "חותר תחת פסק הדין שאישר את הסדר הנושים ואף עלול לגרום לשמיטת המסד שעליו מבוסס הליך הסדר נושים", שכן בבסיס ההסדר עומדת יצירת ודאות - ואין לערער אותה על-ידי תביעות מאוחרות יותר.
לדברי אורנשטיין, רוזנפלד והייט היו צריכים להתנגד להסדר הנושים, או להודיע שהם רואים את עצמם כנושים של אי.די.בי בסכום התביעה (מיליארד שקל). העובדה שלא עשו זאת, מעמידה אותם במצב של חוסר תום לב מחד-גיסא, ושל שיהוי מאידך - משום שהגישו את הבקשות ארבע שנים לאחר אותן חלוקות דיבידנדים.
רוזנפלד והייט חויבו בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. את אלשטיין ייצג עו"ד איתן אפשטיין, את בן-משה ייצגו משרדי ש.פרידמן וקליר-בנימיני, ואת רוזנפלד והייט - עוה"ד עמית מנור ועדו אורלינסקי.
