עו"ד לא רוצים לקחת אחריות - מכסת"חים עצמם

"עורכי דין מהשורה הראשונה מכשירים ביד קלה דבר שעל-פי החוק והפסיקה אינו מוכר. האחריות מוטלת על מבצעי הפעולות ועל המתכננים. יש לכם סמכות, ואתם צריכים לקחת אחריות" - כך אמר יהודה נסרדישי, מנהל רשות המיסים, בכינוס לשכת עורכי הדין באילת.

עוד הוסיף נסרדישי: "אנחנו כעורכי דין לא יודעים מה להגיד ללקוח, בייחוד בתחום האפור והלא ברור. אם נגיד לו לך שמאלה, במציאות של היום נישא באחריות פלילית. לכן עו"ד מכסת"ח עצמו. הוא לא רוצה לקחת על עצמו אחריות, והוא חושש". עו"ד דן שינמן, שישב לצד נסרדישי בפאנל, הוסיף כי "תסמונת הכסת"ח קיימת גם ברשויות, אנשים מפחדים לקבל החלטות".

נסרדישי השתתף בפאנל שעסק באחריותם של שומרי סף בתאגידים: עורכי דין, רואי חשבון, דירקטורים ובעלי תפקידים, שאמורים למנוע מהתאגידים לבצע עבירות ולשמור כי יפעלו לפי החוק, ולא יעברו את סיפו. נסרדישי הבהיר כי הוא רואה בעורכי הדין, ברואי החשבון וביועצי המס כאחראים מול רשות המיסים לדיווח שהם מעבירים בשם לקוחותיהם. "אתה כמייצג צריך להיות נאמן ללקוח, להדריך, לייעץ ולכוון אותו, אך אל לך לחשוב שאתה פועל רק עבור הלקוח. החוק מחייב אותך לפעול כשומר סף עבור רשות המיסים כמו שהוא מחייב אותי", אמר נסרדישי והוסיף כי עורכי הדין אמונים על יישום החוק. במקרה של ספק בקרב עורכי דין בנוגע ליישום החוק, המליץ נסרדישי לעורכי הדין להגיע לפרה-רולינג (שיפוט מוקדם שהוא בגדר התייעצות בפני רשויות המס).

עו"ד דן שינמן, מומחה בעבירות צווארון לבן ובעבירות כלכליות, התריע כי החוק כיום אינו נותן מענה למציאות המשתנה, ועורכי הדין אינם יכולים לדעת כיצד לפרשו בעבור לקוחותיהם. לדבריו, "העולם נמצא בתקופה של זעזוע, המשבר הכלכלי הוא אחד הפרמטרים לשינוי ענק. המשפט מזועזע מכך ונמצא קושי להגדיר מהו הדין הנכון במצבים שונים. המקרים הבלתי ברורים היום אינסופיים".

שינמן ציין כי בתחום הפלילי, נוסחאות גמישות להגדרת העבירה - כגון "האדם הסביר" ו"איזון" - הן נפוצות ומאפשרות לשופטים לפסוק לפי האינטואיציה, אך הדבר יוצר אי בהירות. לדבריו, "אנחנו כעורכי דין לא יודעים מה להגיד ללקוח, בייחוד בתחום האפור והלא ברור. אם נגיד לו לך שמאלה, במציאות של היום נישא באחריות פלילית. לכן עו"ד מכסת"ח עצמו. הוא לא רוצה לקחת על עצמו אחריות, והוא חושש". שינמן, שישב לצד נסרדישי בפאנל, הוסיף כי "תסמונת הכסת"ח קיימת גם ברשויות, אנשים מפחדים לקבל החלטות". שינמן תקף את מערכת המשפט ואמר כי "השיטה הזו, שבית משפט אומר בדיעבד מה הנורמה אחרי עשר שנים מביצוע המעשים, לא יכולה להימשך. היא מקוממת, היא לא הוגנת והיא חייבת להתהפך. חייבים לתת פתרונות להבא, ולא בדיעבד".

לדברי שינמן, "הלקוח מתייעץ איתך, וקשה לתת תשובות כי החוק לא ברור. אם תהיה חקירה הוא יפיל עליך הכל. היום זו שאלה קיומית שלנו".

עו"ד שוני אלבק, היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, הבהיר שגם הוא רואה בעורכי הדין כשומרי סף, שאמורים לסייע לרשויות באכיפת החוק. אלבק ציין כי רשות ניירות ערך הגישה כתבי אישום נגד עורכי דין רק במקרים שבהם היא סברה שעורך הדין פעל שלא כדין. לדבריו, "אני לא מכיר אף תיק שהרשות הגישה במצב אפור מבחינתה. הרשות לא מגישה תיקים שבהם היא סבורה שעורך הדין פעל בתום לב. יש מצבים שאנחנו חושבים שעו"ד לקח חלק בעבירה, ומתגלה שלא. בשביל זה יש בית משפט". אלבק ציין עוד כי חקירות נגד עורכי דין מתנהלות רק אם יש אינדיקציות שעורך הדין ידע על העבירה ולקח בה חלק: "אנחנו לא עורכים מצוד אחרי עורכי הדין אך במסגרת חקירות, חלקם נבדק ואין להם חסינות".