רמתן הממוצעת של יתרות מטבע החוץ של המדינה בדצמבר 2008 כיסתה, לראשונה בעשור האחרון, את כל החוב החיצוני לטווח קצר של המשק - 103%, לעומת רמות כיסוי סביב 80% בשנים הקודמות - והיא שווה ל-4.8 חודשי ייבוא, לעומת 4 חודשים בממוצע בשנה הקודמת. כך עלה אתמול (יום א', 31.5.09) מנתוני מחלקת מטבע חוץ של בנק ישראל שפירסמה את הדוח השנתי לשנת 2008, המנתח את השקעת יתרות מטבע החוץ של ישראל.
מהנתונים עולה כי בשנת 2008 עלו יתרות מטבע החוץ של ישראל ב-14 מיליארד דולרים והסתכמו בסופה ב-42.5 מיליארדי דולרים. עיקר העלייה נובע מרכישות מטבע חוץ על-ידי בנק ישראל בהיקף של 12.1 מיליארדי דולרים, במסגרת תוכנית להגדלת יתרות מטבע החוץ, המופעלת מאז סוף הרבע הראשון של 2008.
בבנק ישראל אומרים, כי למרות המשבר הפיננסי העולמי החריף ב-2008, יתרות מטבע החוץ של ישראל כמעט לא נפגעו, וזאת משום שהן מושקעות בנכסים שמרניים, כחלק ממדיניות ניהול היתרות של הבנק. נוסף על כך, נקט הבנק במהלך השנה צעדים להקטנת החשיפה של תיק היתרות לסיכונים הפיננסיים הגוברים: החשיפה הבנקאית צומצמה עד מתחת לאחוז, הוקשחו כללי ההשקעה, והוטלו מגבלות נוספות על הנכסים המותרים להשקעה.
תשואת ההחזקה של היתרות במונחי נומרר (יחידת מידה למדידת תשואת ההחזקה של תיק בפועל - ע.ו.) הייתה בשנת 2008 גבוהה - 5.9%, לעומת 4.5% בממוצע בשנים 2008-1998. תשואה זו הושפעה במידה רבה מירידת התשואות לפדיון בשוקי איגרות החוב של ממשלת ארה"ב ושל ממשלות אחרות ברחבי העולם, על-רקע המשבר העולמי המתעצם.
תרומת הניהול הפעיל הייתה בשנת 2008 שלילית, והסתכמה ב-19 נקודות בסיס, לעומת תרומה חיובית ממוצעת של 9 נקודות בסיס בעשור האחרון. הגורם העיקרי לתרומה השלילית השנה היו נכסי המירווח הארוכים בתיק, שהניבו תשואה נמוכה מזו של איגרות החוב הממשלתיות, בשל התרחבות המירווחים ביניהם. תרומת הניהול הפעיל, וגם התנודתיות שלה, שגברה השנה, הושפעו מאוד מהשינויים הדרמטיים שהתחוללו בשווקים בעטיו של המשבר העולמי.
