"הצמיחה ב-2015 צפויה לעמוד על 2.8% - נמוכה מהמגמה של השנים האחרונות", כך העריך (יום ד', 19.11.14) הכלכלן הראשי באוצר והממונה על הכנסות המדינה, יואל נווה, בוועדת הכספים.

נווה צופה השפעה שלילית של העלאת שכר המינימום, אם אכן תתרחש, על התעסוקה, בייחוד על השתלבות צעירים בשוק העבודה. "בהחלטה על העלאת שכר המינימום יש לקחת בחשבון את עלות השכר למעסיק, שתגדל מעבר לעלות השכר החודשי לעובד בגלל הגידול בהפרשות לפנסיה וכד'. הדבר יפחית את כדאיות ההעסקה של עובדים חדשים ולא מיומנים ובתחרותיות של התעשיה הישראלית", קבע נווה.

נווה אומר כי תחזית ההכנסות של האוצר נבנית בעיקר על בסיס תחזית הצמיחה יחד עם אינדיקטורים נוספים. סך ההכנסות ממיסים עומדים לפי התקציב על 260.8 מיליארד שקל ועל זה יש להוסיף הכנסות אחרות בהיקף של 32.4 מיליארד שקל (תמלוגים על משאבי טבע, מפעילם עסקיים, תשלומי ריבית, תמלוגי חברות ממשלתיות, דמי שימוש בנכסים ממשלתיים ועוד). סך ההכנסות המדינה יעמוד כאמור על 293.2 מיליארד שקל ב-2015. סך הטבות המס יעמדו על 52.6 מיליארד שקל: 13.9 מיליארד שקל פנסיה, עידוד השקעות הון - 7.6 מיליארד שקל, קרנות השתלמות - 4.3 מיליארד שקל, מס שבח על דירות - 4.2 מיליארד שקל, מע"מ פירות וירקות - 3.2 מיליארד שקל, זיכוי להורים בגין ילדים - 3 מיליארד שקל ועוד.

עוד הוא הוסיף כי משנת 2012 שיעורי הצמיחה במשק נמוכים יחסית וכזה הוא פוטנציאל הצמיחה בשנים הבאות עד 2019, בעקבות ההתאוששות האיטית בסחר העולמי, קצב הצמיחה של הכלכלות המובילות בעולם שהוא הרבה יותר נמוך, תחזיות דמוגרפיות פנימיות, המעידות על שיעור גידול נמוך יחסית בגילאי העבודה ואי מיצוי כושר העבודה ושחיקה בתחרותיות המשק הישראלי.

"הסחר העולמי ירד בשיא השפל ב-2009 קרוב ל-10% וכיום התאושש ועומד על פחות מ-5% ועדיין לא הגיע לשיעורים שלפני 2007. קצב הצמיחה של האוכלוסייה בגילאי העבודה פחת מאוד, לרמה של 1.1% לעומת הגידול בכלל האוכלוסייה, בשיעור של 1.6% וזו בעיה. שיעור התעסוקה בישראל בהשוואה בינלאומית יחסית גבוה: 60.4% לעומת 55.6% במדינות ה-OECD, אך בעתיד הוא יהיה מתון יותר".

נווה הסביר את השחיקה בתחרותיות של המשק הישראלי: "עודף בחשבון השוטף, יותר דולרים שנכנסים מדולרים שיוצאים. הכלכלה הישראלית היא כלכלה מלווה לעולם, יש יותר נכסים בחו"ל מאשר נכסים של זרים בארץ. יש עודף בחשבון בסחורות ובשירותים. כניסה מתמדת של מטבע חוץ למשק, בבסיסו חיובי מאוד, אך משפיע על שער החליפין ופוגע בתחרותיות המשק. מכל הסיבות האלה אנחנו מעריכים שצפי הצמיחה בשנים 2015 - 2019 יעמוד על 3% כאמור".

בתגובה על הצמיחה השלילית בשיעור 0.4% ברבעון האחרון, הסביר נווה, כי "כל האינדיקטורים מצביעים על האטה כלכלית, אך המצב רחוק ממיתון. יש השפעות גיאו-פוליטיות, אינפלציה, פעילות ריאלית, שוק העבודה, גידול באבטלה ומעבר לתעסוקה במשרה חלקית. מנגד, יש התאוששות בגבייה באוגוסט-אוקטובר לאחר ירידה ביוני-יולי, הפיחות בשקל יתרום לתחרותיות של המשק ב-2015. הצריכה ירדה כנראה בגלל מצב הרוח בזמן צוק איתן".

בעניין האבטלה אמר נווה כי ישנה מגמת ירידה מ-2005 מ-60.6% השתתפות ואבטלה של 10.3%, ל-63.7% השתתפות ב-2013 עם אבטלה של 6.2%. השינוי בשיעור ההשתתפות באוגוסט 2014 עמד על 6.4%. יש לייצר מצב שהפריון הכולל בישראל לא יקטן. עלייה מאוד משמעותית בשכר המינימום בזמן קצר תשפיע לרעה על מחפשי עבודה, בייחוד צעירים חסרי ניסיון ומקצועיות, וגם תפגע בתחרותיות. עלות העבודה במגזרים מסוימים, שמירה למשל, עלתה משמעותית, לא רק שכר אלא גם מהפרשות לפנסיה חובה, קרן השתלמות משפיעים על עלות העבודה, אז המעסיק מסתכל על כדאיות ההעסקה, ויש לזה השלכות והשאלה איך זה נעשה ובאיזו דרך".

נווה התייחס להשלכות צוק איתן והפתיע: "בזמן הלחימה כלכלת ישראל הפגינה חוסן רב בשווקי ההון ושוק החליפין. עם זאת הפסד התוצר מוערך ב-3-4 מיליארד שקל: פחות צריכה פרטית ופחות צריכת שירותים, נתוני הגבייה יולי-אוקטובר אינם מצביעים על פגיעה משמעותית. הייתה ירידה משמעותית בתיירות הנכנסת בזמן הלחימה".

נווה סיכם בהדגישו את הסיכונים בתחזיות המקרו: "קיים חוסר ודאות משמעותי. סיכון להאטה בצמיחה בארה"ב ובאירופה, חשש לבועת נכסים (מדדי מניות ומחירי הדיור) בעולם ובארץ. התפוצצות בועות כאלו עד היום הייתה בעל השלכות מקרו שליליות. השפעות גיאו-פוליטיות תלויות בגודל המשבר. בסבבי לחימה קודמים (עמוד ענן, עופרת יצוקה ואחרים) בתוך חודש פיצוי של כ-90% על הירידה בהכנסות בזמן הלחימה. ההשפעות בצוק איתן תואמות את התכונה הזו".