הבעיה המרכזית בתחום היבוא לישראל נעוצה בחסמים אותם מציבה הממשלה על יבוא ותחרותיות במגזרי המסחר והשירותים - כך עולה (יום ה', 13.11.14) מפרסום מסקנות הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים בייבוא.
באוגוסט 2013 מינה קבינט יוקר המחיה בראשות שר הכלכלה,
נפתלי בנט, ושר האוצר,
יאיר לפיד, ועדה לצורך בחינת הגורמים לפערים בין ישראל ומדינות ה-
OECD בכל הנוגע ליוקר המחיה. 'הוועדה הבין-משרדית להגברת התחרות והסרת החסמים בייבוא', בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, וסגן הממונה על התקציבים באוצר, יונתן רגב, פעלה במשך כשנה במהלכה למדו ובחנו נציגי המשרדים השונים בוועדה - ממשרדי הכלכלה, האוצר, הבריאות, החקלאות והתחבורה - סוגיות של חסמים שלא נחקרו עד כה לעומק ברמת הממשלה בישראל. הוועדה סיימה את בחינתה ופרסמה את מסקנותיה בדוח ב-9 בנובמבר, 2014.
ממצאי עבודת הוועדה עולה כי היבוא הוא חלק הארי של הצריכה הפרטית בישראל וזאת בשיעור גבוה יותר כיום ביחס לעבר. כ-70% מהצריכה הפרטית בשנים האחרונות מקורה ביבוא. על-אף האמור, השוק הישראלי מאופיין בנטל רגולציה גבוה ובעומס ביורוקרטי גבוה במיוחד לעומת שווקי יבוא משמעותיים בעולם בעיקר בשל מספר מאפיינים עיקריים:
- בישראל קיימת דרישה לקבלת אישורים רבים טרם הייבוא וזאת בשונה מהמדיניות המקובלת במדינות המפותחות.
- אישורים מוקדמים נדרשים גם עבור מוצרים בעלי סיכון נמוך יחסית לאזרח - כגון מוצרי תקשורת (לעיתים על מוצרים שכבר אושרו בעבר).
- מוצרי מזון רגיל (לא בשר חלב ירקות ופירות, תינוקות וכד') דורשים אישור מוקדם מטעם מנהל המזון,
- ייבוא של תמרוקים דורש אישור של משרד הבריאות.
- פיקוח הדוק בנמל מוביל לעיכוב סחורות, הגדלת עלויות היבואנים ופגיעה ביבואנים קטנים ובינוניים - כפועל יוצא מהמיקוד במתן אישורים טרם הייבוא, הסחורה המיובאת נתונה לפיקוח ממשלתי הדוק טרום שחרור מהמכס באמצעות הרשויות המוסמכות ורשות המכס. בדיקות רבות, כגון בדיקות מדגמיות של משלוח לבחינת התאמת הסחורה לתקינה (בדיקות "ש") ובדיקות מסמכים של הרשויות הרגולטוריות הנערכות בנמל, מעכבות את הכנסת הסחורה למדינה. עלויות אלו הן בעיקרן עלויות קבועות, ובשל כך הן מהוות נטל כלכלי גדול יותר על יבואנים קטנים מאשר על יבואנים גדולים, שכן עבור היבואנים הגדולים עלויות אלו מתחלקות על פני היקף יבוא נרחב יותר. ככלל הנטל הכלכלי והביורוקרטי מקשה באופן מיוחד על עסקים קטנים ובינוניים.
- ישנן אי-התאמות בין הדרישות הטכניות (תקינה) של מוצרי היבוא בישראל לדרישות במדינות מפותחות - אי-התאמות אלו מכבידות על היבואנים ומייקרות את עלות המוצרים לצרכנים. כך למשל, בדיקת וועדת היבוא העלתה כי תקן רשמי חוסם יבוא מגוון רחב של משקאות קלים (בעלי שיעור פרי הקטן מ-10%), באמצעות איסור על איור פירות באריזות מוצרים אלו; תקן רשמי חוסם יבוא מגוון רחב של תחליפי חלב ניגר לצריכה (חלב סויה \ אורז \ קוקוס \ חיטה וכיו"ב) עקב איסור שימוש במילה "חלב" למוצרי שתייה המבוססים על סויה, שקדים, אורז וכד'; תקנים רשמיים עבור מיטות לתינוקות ולולים אוסרים ייבוא של מוצרים מתחרים המיוצרים בהתאם לתקנים המקובלים בעולם המערבי; אי-הכרה מצד מכון התקנים הישראלי בבדיקות EMC (אלקטרו מגנטיות) של מכשירי חשמל - המתבצעות במעבדות נחשבות ומוכרות בעולם - יוצר צורך לבצעם רק במכון התקנים ומגולל את העלות על הצרכן; משרד התחבורה דורש ביצוע בדיקות השוואתיות למוצרים שאינם נדרשים בתקן בינלאומי וכד'. חסמים אלו מונעים אפשרות ייבוא של מגוון רחב של מוצרים שעשויים להגביר את התחרות בשוק הישראלי.
- חסמי נגישות למידע חיוני הנוגע ליבוא אישי \ מסחרי - המידע הנוגע לחוקיות הייבוא מפוזר על פני חקיקות רבות ואינו מרוכז במקום אחד. יבואנים רבים (בייחוד קטנים וחדשים) מתקשים בהבנת כלל דרישות חוקיות הייבוא. גם אזרחים פרטיים מתקשים לקבל מידע ביחס לעלויות של ייבוא אישי. העדר המידע פוגע גם ברגולטור בשל הגדלת העומס שנוצר בשל טיפול בבקשות חלקיות ולא שלמות של היבואנים. לדוגמה: משרד התקשורת אינו מחזיק פירוט של כלל מוצרי התקשורת האלחוטיים שקיבלו אישור סוג בישראל (פרסום שעשוי היה לחסוך הגשת בקשות לאישור סוג חדשות). משרדי ממשלה רבים מתנהלים באמצעות פלטפורמות תקשורת מיושנות (פקסים למשל) ומעניקים שירות לא נגיש ליבואנים ולאזרחים שנתקלים בזמני המתנה ארוכים ובטרטור רב.
- חשש לפעילות של יבואנים דומיננטיים שתכליתה לחסום יבואנים מתחרים - פעילויות אלו מונעות צמיחה של תחרות בייחוד בתחום הייבוא המקביל. אלה מונעים את ניצול היתרונות הכלכליים ביבוא חופשי לשם עידוד התחרות, הורדת מחירים והעלאת רווחת החיים.
ההמלצות העיקריות במסגרת הרפורמה לצורך הסרת החסמים
1.
התאמת שיטת היבוא - אימוץ מדיניות יבוא במסגרתה האחריות לעמוד בתקני איכות ובטיחות עוברת מהמדינה אל הגורם העסקי, בעיקר היבואן, אשר יידרש להצהיר על עמידתו ברגולציה הנדרשת בעת יבוא הסחורה. בתמורה היבואן זוכה בהקלות רגולציה המאפשרות מעבר סחורות חופשי ומהיר יותר ובעלויות נמוכות הרבה יותר. לצד זה, יתוגברו האכיפה והפיקוח בשווקים ותוחמר הענישה כלפי יבואנים מפרי אמון. לצורך הפיקוח בשווקים יוקם פורום משותף לרשויות המוסמכות לגיבוש תוכניות עבודה שנתיות לפיקוח שוק המבוסס על מודל ניהול סיכונים.
2.
התאמת דרישות היבוא - התאמת דרישות הטכניות לדרישות מקובלות במדינות מתקדמות בעלות שוק משמעותי. במסגרת הרפורמה יצומצמו דרישת עמידת הטובין בתקנים רשמיים או בתקנים ישראלים מחייבים ויבוטלו דרישות אחרות שאינם מותאמות.
3.
קידום ייבוא מקביל ומניעת פרקטיקות אנטי-תחרותיות - חוק ההגבלים העסקיים, ובפרט את פטורי הסוג שהותקנו מכוחו, לצורך טיפול בהסדרים בין יצרנים זרים לבין יבואנים רשמיים העלולים לפגוע בתחרות. יוענקו כלים חוקיים לטיפול בפרקטיקות שנוקט יבואן רשמי העלולות להביא לדחיקת יבואנים מקבילים מהשוק.
4.
שקיפות ונגישות מידע - הקמת אתר אינטרנט שיאפשר לכלל הציבור לקבל את כל המידע על יבוא (מסחרי ואישי) לרבות מידע על מספר פרט המכס של המוצר, דרישות חוקיות היבוא למוצר, סכומי מס נדרשים, חברות השילוח ואמצעים אפשריים ליבוא לישראל. בנוסף, לקדם את הטמעת מערכת מסלול, המאפשרת ייעול של תהליכי היבוא ומקשרת בין היבואנים למכס ולרשויות הממשלה.
5.
גיבוש מנגנון ליישום המדיניות - לצורך יישום עקרונות המדיניות האמורים לעיל, לקבוע שמשרד הכלכלה ירכז את מדיניות חוקיות היבוא בישראל וכן לקבוע את תפקידיו ואת סמכויותיו. עוד ממליצה הוועדה לקבוע חובת היוועצות עם משרד הכלכלה שתחול על משרדי הממשלה לשם קביעת דרישות חוקיות יבוא חדשות ושינוי דרישות קיימות.
6.
ועדות התקינה של מכון התקנים - הגדלת מספר נציגי הממונה על התקינה או מטעמו המשתתפים בוועדות התקינה הציבוריות המתכנסות במכון התקנים הישראלי לשם קביעת תקנים וכן לקבוע בדין את השתתפותם כחברים קבועים בוועדות. יצירת נגישות לכל דורש לפרוטוקולים של ועדות התקינה במכון התקנים.
7.
סימון מוצרים - לתקן את צו הגנת הצרכן (סימון טובין), תשמ"א-1981, כך שתבוטל החובה לסמן מוצרי הלבשה בטרם יבואם, וסימונם יתאפשר במחסני היבואן.
8.
המלצות יבוא אישי - המלצות הוועדה בעניין הסרת חסמים ביבוא אישי (פרק 7) התקבלו כבר ואושרו בקבינט יוקר המחיה וקיבלו תוקף של החלטת ממשלה.
