איך עושה פרה במיתון?

חג שבועות מזכיר לנו שיש למשק הישראלי כמה סיבות לגאווה. אך לא הכל לבן בענף החלב, בצד הישגים לא מבוטלים שהפכו את ישראל לשיאנית בתפוקת החלב לפרה, ובאיכותו, נאלצים הרפתנים לצמצם בייצור ולשלוח פרות לשחיטה. אך אם תנובת החלב כל כך גבוהה, מדוע לא לייצא? מהן הסכנות לענף החלב, ומהן ההשלכות של ההשבחה הגנטית על בריאותה של הפרה?

עדר החלב הישראלי מונה כיום 120 אלף פרות שיניבו כ-1.23 מיליארד ליטר חלב השנה. אלו ירוו את צמאונם של 7.4 מיליון תושבי ישראל הצורכים קרוב ל-170 ליטר חלב ומוצריו לנפש. על אף הכמויות הגדולות, הסביר ל-ynet מזכיר יו"ר התאחדות מגדלי הבקר לשעבר, יוסי מלול, שהשנה ייאלצו הייצרנים לקצץ 3% בתפוקת החלב.

מדוע הרפתנים מצמצמים את תנובת החלב?

"עקב המיתון הכלכלי בעולם והצטברות עודפי חלב יש ירידה בביקושים ובמקביל התאמה של הייצור לצריכה. אמנם הייצור הכולל יורד, אך התנובה לפרה ממשיכה לעלות באופן מתמיד".

כיצד הגענו להישגים אלו בתנובת ובאיכות החלב?

הרפתן הישראלי עולה בהכשרתו וביכולותיו על המקביל לו בעולם: משכיל, יצירתי, מאמין בחידושים, מעז. בנוסף לכך, יש מערכות תמך מוצלחות מאוד בהזרעה מלאכותית, וטרינריה, הדרכה ומחקר וגם תכנון מרכזי של הענף. הרפת הישראלית מובילה בעולם במרחק גדול מהמקום השני ובוודאי מהממוצע. היא מודל להערצה ולחיקוי בכל העולם. טכנולוגיות כאלה קיימות גם בעולם, אך מערכת המידע ויכולת האימוץ שלהן נמוכה לאין שיעור מזו בישראל".

הישראלים לא צורכים מספיק חלב?

"צריכת החלב לנפש היא נמוכה ביחס לעולם המערבי, בין השאר כיוון שבישראל יש מגבלות של כשרות ומנהגי עדות ודתות שמקטינים את צריכת החלב הכוללת. גם תודעת הבריאות המפותחת בישראל של שיעורי שומן נמוכים בחלב, מביאה לצריכה כוללת נמוכה במושגי חלב גולמי. "הגויים" צורכים הרבה גבינות צהובות ושמנות שמכילות גם הרבה חלב".

מלול מתכוון לכך שבכדי לייצר גבינות קשות, יש להשתמש בליטרים רבים של חלב. כך שמבחינת "חלב גולמי" - כדי לייצר קילו של גבינה קשה יש להשתמש בליטרים רבים של חלב - על מנת להשיג את אחוזי השומן והחלבון הנדרשים לייצורה.

*אז אנו מעצמת ייצור, אבל צורכים מעט חלב. מדוע לא לייצא?

"היקף ייצוא החלב הישראלי לעולם הינו מזערי יחסית, והרוב המכריע של החלב מיועד לצריכה מקומית. אמנם התנובה לפרה גבוהה, אך כך גם העלות. אנו מייבאים מזון לפרות, דבר שעולה כסף רב בהשוואה למדינות אחרות שהתברכו בשטחי מרעה גדולים".

הפרות מאושרות פחות משיפור תנובתן

מלול מפליג בשבחי הפרה הישראלית. אך ישנם ארגונים לזכויות בעלי חיים, המתלהבים פחות מההשבחה הגנטית שהביאה לכך שתנובת פרה ישראלית גבוהה הרבה יותר משל פרות בחו"ל. כך לדוגמה, עמותת זכויות בעלי החיים, אנונימוס, מצטטת כתבי-עת חקלאיים ואומרת שבאמצעות השבחה גנטית, גדלה כמות החלב פי 4 - לכ-30 ליטרים ויותר לפרה ביום. עם זאת, לדברי אנשי העמותה, "אותן פרות "מצטיינות" סובלות ממחלות, מנכויות ומכאבים בשל הפיכתן למכונות לייצור אינטנסיבי".

באנונימוס טוענים, שהלחץ העצום על העטין גורם לקריעת כלי-דם, זיהומים, בצקות ודלקות עטינים. "אף שתוחלת חייה הטבעית של הפרה עולה על 20 שנה, רבות מהן קורסות תחת משקל עטיניהן, סובלות מצליעה ומשברים ומתות עוד לפני שמגיע זמן שחיטתן במשקים מודרניים, כשהן בנות 6-3 שנים", אומרים בעמותה.

מלול שומע את הטענות ושולל את הדברים: "רמת התחלואה דווקא ירדה בשל הטיפול המסור וההתקדמות הטכנולוגית", הוא אומר.

אז אין להשבחה אין השלכות שליליות על בריאותה של הפרה?

"תנובת החלב של הפרה הישראלית עולה בהתמדה ושוברת שיאים אך במקביל התפתחו גם המערכות התומכות בפרה. מערכות כגון הזנה מדעית, שיכון מרווח, צינון אינטנסיבי בקיץ, והבנה מעמיקה של צרכי הפרה בתנובות גבוהות. אז נכון שהפרה רגישה יותר - אך הטיפול הוא מיידי ואיכותי יותר". עם זאת, מציין מלול שיש מקום להתקדמות.

החולייה הבאה בשרשרת - המחלבות

אם חשבתם שאת הכסף שאתם משלמים במכולת, הרפתן משלשל לכיסו - נכונה לכם הפתעה. עבור ליטר חלב טרי מקבל הרפתן כ-2 שקלים בלבד. לעומת זאת, מחיר ליטר חלב בקרטון ברשתות השיווק הוא יותר מ-5 שקלים. מההפרש נהנות כל החוליות האחרות בשרשרת, בתעשייה, באספקה, ברשתות השיווק ובמס ערך מוסף. מלול מציין ש-70% מהחלב המיוצר בישראל הולך לתנובה, כ-20% לשטראוס-יטבתה, כ-8% למחלבת טרה והשאר למחלבות קטנות.

"בשנים האחרונות יש שינוי מרתק בבעלות על המחלבות הגדולות: טרה נקנתה על ידי החברה המרכזית למשקאות (קוקה-קולה), שטראוס הונפקה בבורסה עם עלית, ותנובה נמכרה לקרן אייפקס בשיתוף מאיר שמיר וארגוני הקניות", אומר מלול.

מה יקרה לענף אם אייפקס, בעלת תנובה, או קוקה קולה בעלת טרה, תחליט שיותר זול לה ליבא חלב מחו"ל?

"העברת הבעלות לגורמים פרטיים טומנת בחובה סיכונים ליציבות הענף בטווח הארוך. ברוב ארצות העולם המערבי תעשיית החלב היא קואופרטיב של יצרני החלב. אבל לדוגמא, במסגרת העברת הבעלות על תנובה, אייפקס חתמה על הסכם לשמירת החשיפה לייבוא בהיקף הנוכחי בלבד - למשך 15 שנה. אבל הסיכון הקיים לענף החלב בשל ייבוא מחו"ל עדיין קיים, ואנו שואפים להגיע לאמנה מוסכמת עם המחלבות שתשמור על הסטטוס קוו הקיים ועל העדפת החלב הישראלי".

אלו רפורמות עבר משק החלב בשנים האחרונות?

"משק החלב עבר 9 שנות רפורמה מקיפה בסיוע הוגן של משרדי הממשלה. כיום הענף פתר את בעיית איכות הסביבה והיום ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהמזהם מספר 1 בחקלאות - הרפת - פתרה את הבעיה הזו ברמה הלאומית, ולכל הרפתות יש רישיון עסק.

"בצד הטיפול באיכות הסביבה עברה הרפת שדרוג משמעותי והתאמה מבנית לצרכים המודרניים של הפרה וגם של דרישות הצרכן - הרפת הולכת בכוון של רפת ירוקה (אנרגיה מתחדשת, חסכון במים, טיפול בשפכים, וניטור רווחת בעלי החיים)". יש לזכור שהדבר לא בא בקלות, הרפורמה לקחה 10 שנים ונדרשו השקעות של מיליארד וחצי שקל של הרפתנים, ושל 600 מיליון שקלים מהמדינה".

מנתוני המשרד להגנת הסביבה, נכון ל-2008, עולה כי כמחצית מרפתות החלב עומדות בדרישות הסביבתיות לתשתיות למניעת חלחול מזהמים, למניעת נגירה בלתי מבוקרת של זבל, תשטיפים ושפכים, למניעת זיהום של מי גשם נקיים, אצירה מסודרת של הזבל במאצרות ופתרון קצה מסודר לשפכים. כמו כן, חלק מהרפתות עומדות בדרישות הסביבתיות למרות שלא הקפידו במדויק על ביצוע התכנית ההנדסית המאושרת. זאת, בנוסף לכאלו שעומדות בפועל בדרישות הבסיסיות. במשרד להגנת הסביבה מציינים ש"בחלק מהמקרים מעוכב דוח הביצוע הסופי בגלל פרט קטן שעדין לא הושלם".

לקראת צמצום במספר העובדים הזרים

כיצד תשפיע המלחמה בעובדים הזרים על ענף החלב?

ככל שיחידת הייצור גדלה בגלל הצורך בהתייעלות, כך נדרשים יותר עובדים מעבר למשפחת הרפתן. הישראלים לא אוהבים לעבוד בחקלאות ולכן מספר העובדים הזרים ברפת גדל. אנחנו פועלים להכנסת טכנולוגיות חוסכות עבודה כמו רובוט חליבה, מערכות אוטומטיות להזנה, לגריפת זבל ולטיפולים ממשקים. נדרשת עזרה ממשלתית בהחדרה יותר מהירה של טכנולוגיות אלה כדי להקטין מאוד את התלות, הלא רצויה, בעובדים זרים".

מה על תשלום גבוה יותר לעובדים ישראלים כדי להחליף אותם?

"היקף העובדים הזרים המוקצים לרפתות הוא נמוך יחסית, ואנו, כאמור, מעוניינים לצמצמו. לעובדים הישראלים בענף אנו משלמים שכר הוגן וראוי. יש להבין שהגברת עלויות ללא התייעלות תוביל להתייקרות החלב - ואנו מעוניינים להימנע מכך".