"עסקים רבים לא מנצלים את מסגרות האשראי"
המשנה לחשב הכללי אמר בוועדת הכספים: המיתון גרם לירידה בביקושים וליכולת העסקים לנצל את האשראי שקיבלו מהבנקים. סגן המפקח על הבנקים: היקף האשראי שלא נוצל עומד על כ-130 מיליארד שקל - כ-20% מהמסגרת שהבנקים אישרו
"עסקים רבים לא מנצלים את מסגרות האשראי שהבנקים אישרו להם" - כך גילה היום (ב') לוועדת הכספים המשנה לחשב הכללי, עמי לנדאו, בדיון נוסף על מצוקת האשראי במשק. הסיבה, לדבריו נעוצה במיתון שגרם לירידה בביקושים וליכולת העסקים לנצל את האשראי שקיבלו מהבנקים.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ציין בהקשר זה על פי סקר זמינות האשראי שעשתה התאחדות התעשיינים, כי 68% מהחברות דיווחו על קשיים בהשגת מסגרת אשראי מצד הבנקים. זאת למרות הנתון שפרסמה היום מחלקת המחקר של הכנסת, לפיו חל השנה מפנה משמעותי כשברבעון הראשון גדל היקף האשראי הבנקאי למגזר העסקי ב1% והאשראי החוץ בנקאי גדל ב6%-8%. זאת אחרי המפולת באשראי החוץ בנקאי שירד בסוף 2008 ב25%.
ברוש טען כי הקרנות הממשלתיות לסיוע באשראי בערבות מדינה כמעט ולא עזרו למגזר העסקי. כמחצית מהחברות שהשתתפו בסקר אשר נזקקו לסיוע לא הגישו בקשה, ומבין אלה שביקשו את האשראי נדחו כ-70%. לדברי החברות, הרתיעה מהקרנות הממשלתיות נבעה ברובה ממכשולי הביורוקרטיה, מהדרישה לערבות אישית ומהריבית הגבוהה שדרשו הבנקים.
במסגרת הקמת קרנות המינוף, הוקמו קרנות משותפות לממשלה ולמגזר הפרטי במטרה להעניק הלוואות סיוע לעסקים. המדינה העמידה לקרנות 13.5 מיליארד שקל בערבות מדינה, תוך העמדת תנאי שהבנקים שזכו במכרזים להקמת הקרנות ימנפו את מסגרת האשראי שניתנה להם פי 6.5.
"בעלי עסקים נעזרו בתיווך של מאכערים"
נשיא לשכת העצמאים, עו"ד יהודה טלמון, טען שהיה אפשר למנוע את "הכישלון המוחץ" - כדבריו - שנחל הסיוע הממשלתי למצוקת האשראי. טלמון אמר: "כאשר החשב הכללי מכריז שמטרת הממשלה בסיוע הזה איננה להוזיל עלויות אפשר להבין מדוע כ-300 אלף בעלי עסקים מכל הסוגים קיבלו מתחילת השנה רק 211 הלוואות".
לדברי טלמון, מינוף של פי 6.5 אותו קבעה המדינה כתנאי למכרז בין הבנקים המיועדים לתת את הסיוע (כדי לבנות על השקעות המדינה מסגרת אשראי של כ-90 מיליארד שקלים) היה מיותר ומרתיע לבנקים שלא השתתפו במכרז. לדעתו, ניתן היה להוריד את המינוף עד פי 4 בלבד, ולקחת סיכון רב יותר וכך לדרוש ריבית נמוכה שתאפשר קבלת אשראי במחיר סביר עם סיכוי רב יותר לצמוח ולהיחלץ מהמיתון.
נשיא איגוד בעלי המלאכה, יהודה אלחדיף, טען כי בעלי עסקים שהבנקים דחו אותם קיבלו בסוף את האשראי לאחר שהסכימו להיעזר בתיווך של "מאכערים". הוא לא גילה מי שלח אותם או אם פעלו על דעת עצמם.
על כך הגיב מיכאל תבור, שעומד בראש קרן הסיוע לעסקים קטנים: "רוב העסקים שנעזרו במאכערים נדחו בכל זאת לעומת רוב העסקים שביקשו את הסיוע בעצמם. המאכערים אינם לרוחנו כי העסקים יכולים להגיש את הבקשות לבדם. מדובר במילוי טופס ידידותי. חזרנו והדגשנו שלא צריכים עוזרים או יועצים. בכל מקום שאני מופיע בארץ אני אומר זאת. האנשים שלנו יכולים לעזור למלא את הטופס, זה לא מבחן במתמטיקה של חמש יחידות".
מנכ"ל איגוד הבנקים משה פרל הגיב לדברים, ואמר שהבנקים אשר היו המגזר היחיד במשק שלא נפגע במשבר הודות לזהירות שנקטו בהשקעותיהם, אסור להם עכשיו לקחת סיכונים מיותרים בהגמשת הקריטריונים שלהם לאישור ההלוואות.
יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שאל את המשנה לחשב הכללי מדוע המדינה לא תיקח על עצמה יותר סיכונים ותגדיל את ערבות המדינה להלוואות. לנדאו השיב: "אנחנו לא מתערבים בשיקולי הבנקים, הממשלה לא תסתכן בהורדת דירוג האשראי של ישראל בשווקי ההון בעולם כשהסכנה הזאת מאיימת על ארצות הברית ובריטניה. גם ערבות מדינה עולה מיליארדים וגם על הורדת דירוג האשראי נשלם בסדר גודל של מיליארדים. סיכונים אפשר לקחת אבל רק בהיגיון ובשום אופן לא לזרוק כסף בחינם".
גפני סיכם: "העמידה מן הצד של הממשלה לא נכונה". הוא הציע לחשב הכללי לשקול מחדש את עמדתו כדי לסייע לעסקים ולצמיחה עד שיביא לאישור הוועדה את היקף ערבויות המדינה שבתוכניות האשראי. התכנון היה שהן יאושרו היום אבל המועד נדחה מסיבות טכניות, קרוב לוודאי למחרתיים (יום ד').
