מה הבין המאזין הסביר מתחנת רדיוס?

בית המשפט בתל אביב דחה (יום א', 24.5.09) תביעה ייצוגית שהגיש מאזין נגד תחנת הרדיו האזורית "רדיוס" בטענה כי היא מטעה לכאורה צרכנים. השופטת רות רונן קיבלה את הטענה של התובע, אך דחתה את התביעה מאחר שלא הציג מנגנון מעשי לבחינת הצדקת השימוש בכלי התביעה הייצוגית.

מדובר בתביעה של תובע ייצוגי נתנאל כהן באמצעות באי-כוחו עוה"ד גבע וישראלי, נגד רדיוס בטענה כי התחנה משדרת פרסומות להורדת נעימונים (רינגטונים) למכשיר הסלולרי, אך לא מציינת כי הורדה זו כרוכה בתשלום. כהן טען כי העדר הודעה כזו מהווה הטעייה לכאורה של צרכנים.

באי-כוחה של תחנת רדיוס, עוה"ד עופר צור, נועם רונן, ענת בורגר ממשרד גורניצקי ושות' טענו כי "אין לקבל את טענת ההטעיה, בין היתר משום שהיא פרסמה באותם מועדים גם הודעות שבהן צוין כי השירות הוא בתשלום וכי מאזין סיבר צריך היה להבין כי אין מדובר בשירות הניתן בחינם"

בהחלטה כאמור, התקבלה טענת כהן לפיה בפרסומות יש הטעייה. השופטת רות רונן קבעה כי "המאזין הסביר" יכול היה להבין שהשירות אינו כרוך בתשלום. היא אף דחתה את הטענה כי "האדם הסביר אמור להבין כי השירות הוא בתשלום". לדבריה, "המאזין הסביר אינו יודע בהכרח כי רינגטון הוא נכס כלכלי המגלם זכויות יוצרים, ועל כל פנים אינו חייב להניח כי השירות הוא בהכרח שירות שכרוך בתשלום, בפרט בהתחשב בעובדה שמדובר בשירות חדש יחסית, שעלותו לא גבוהה".

עם זאת, דחתה את התביעה הייצוגית. זאת מאחר שכהן לא הציע "מנגנון מעשי ומשביע רצון" לבירור שאלות שיש בהן כדי להצדיק את השימוש בכלי התביעה הייצוגית. מדובר בכלי שיברר שאלות כגון: מהו גודל הקבוצה, מי הנפגעים וכו'. "ייתכן שאפשר באמצעות כלים סטטיסטיים לברר מי נחשף רק לפרסומים מטעים ומי נחשף גם ליתר הפרסומים, מי הבין כי אין מדובר בשירות בתשלום ומי לא היה צורך אותו לו היה יודע את עלותו". אלא שבהעדר פרטים מלאים, בהעדר הצעות למנגנון בירור מפורט על-ידי כהן, לא ייתכן לקבוע כי הוצע מנגנון מעשי לבירור שאלות אלו ולכן, "לא ניתן גם לקבוע כי ניהול הליך בדרך של תביעה ייצוגית הוא ניהול שיהיה יעיל והוגן".

למרות דחיית התביעה הייצוגית, השאירה השופטת בפני כהן את האפשרות להגיש תביעה אישית. היא כתבה כי היא מוחקת את התביעה האישית שלו, "הוא יהיה זכאי לשוב ולהגיש לבית משפט בעל סמכות עניינית לדון בה". כהן לא חוייב בהוצאות.