"לא יכול להגיד שלא יהיו פיטורים באינטל ישראל"

דוד (דדי) פרלמוטר (55) סגן נשיא תאגידי באינטל העולמית ומנכ"ל קבוצת הניידות הוא האדם השלישי הכי בכיר באינטל העולמית, אחרי היו"ר החדשה ג'ין שו והמנכ"ל פול אוטליני. פרלמוטר הישראלי, הגיע לביקור אתמול (לשון העיתון) במרכזי הפיתוח בישראל עליהם היה אחראי לפני שני עשורים. המהנדס אשר הצטרף לאינטל ב-1980, לאחר שסיים את לימודיו בטכניון עם תואר ראשון בהנדסת חשמל התקדם עד שהפך לאחראי על הפיתוח והשיווק של פתרונות אינטל עבור פלח שוק המחשוב הנייד, כולל טכנולוגיית המחשוב הנייד סנטרינו. בתפקידו הקודם שימש פרלמוטר כסגן נשיא קבוצת מוצרי המיקרו-מעבדים וכמנהל מחלקת מיקרו-מעבדים בסיסיים וכן כמנהל מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה. כיום הוא מתגורר בעמק הסיליקון ארה"ב.

בראיון ל-TheMarker פרלמוטר מדבר על העתיד של אינטל, ועל האתגרים בפניהם ניצבת החברה, אך גם מדבר על האתגר של אינטל ישראל, והוא להישאר ולהיות תחרותי, אל מול מדינות אחרות בעולם.

לאחרונה סגרה אינטל שלושה מפעלים במזרח אסיה ופיטרה אלפי עובדים. מה הסטטוס של עובדי החברה בישראל?

"אחת המשימות הגדולות שלנו באינטל העולמית היא להקטין את עלויות הייצור. כך גם בשנת 2006, לפני פרוץ המשבר הכלכלי, אינטל צימצמה 25 אלף איש, מרמה של 105 אלף עובדים ל-82 אלף. באותו הזמן מצבת העובדים בישראל דווקא גדלה.

"ישנם סיכונים היכולים להשפיע על מצבת העובדים, בין היתר שער החליפין ועלויות עבודה בישראל. כיום ישראל תחרותית ביכולות עבודה בין המפעלים של אינטל ברחבי העולם, וישראל היא אף המקום הכי חשוב לחברה. אולם שום דבר לא מובטח, אני לא יכול להגיד שלא יהיו אף פעם פיטורים בישראל. לכן אנחנו תמיד משמרים את התחרותיות שלנו מול מקומות אחרים בעולם, לדוגמה דרך התייעלות והורדת עלויות עבודה. בינתיים אנחנו שומרים בהצלחה על המיצוב של ישראל בפני אינטל".

באיזה תחום שבבים אינטל משקיעה כעת את מירב מאמציה?

"עסקי המחשבים הניידים מכניסים יותר כסף ממחשבים שולחניים, ואין זה חדש. עם זאת, תחום השרתים, שהינו קטן יחסית, ממשיך לצמוח יפה, למרות שהוא מושפע מאוד מהתנודות בכלכלה העולמית. תחום השרתים ימשיך לצמוח יפה, שכן האינטרנט מתפתח וככל שיותר ויותר אנשים מתחברים לרשת הביקוש גדל. כיום, כ-18 שנה לאחר שאינטל נכנסה לתחום השרתים, הוא איננו מניב את החלק הארי של ההכנסות, אך שולי הרווח נאים. לכן אינטל תשקיע בתחום השרתים.

"המגמה בתחום המחשבים הניידים היא להוריד את העלות וצריכת החשמל ולשפר את הביצועים, ואלו מחשבים עם מעבדים מהסדרה של ULVC (קיצור של Ultra Low Voltage Consumption). כעת לקראת החזרה לבתי הספר אנחנו דוחפים את מחשבים עם מעבדים אלו. תחום גידול נוסף הוא הנטבוק, שאלו מחשבים קטנים וזולים עם מעבדים חלשים יחסית, הפועלים בצריכת הספק נמוכה".

כיצד אינטל מתכוונת להתחרות מול יצרניות מעבדים לטלפונים סלולריים כמו ARM?

"מעבד ה-ATOM הוא תחום גידול נוסף מעבר לשימוש בהם במחשבים הנטבוק, שכן ניתן להשתמש בהם גם במכשירים סלולריים חכמים, או מחשבי כף יד. השוק של מעבדים קטנים עובד מהפכה, שכן הוא עובד משוק של טלפונים סלולריים לשוק של מחשבים. הערך המוסף של אינטל הוא התוכנה, שכן על מעבדי אינטל יכולים לרוץ תוכנות כמו על גבי מחשב PC. ברור שימשיכו להתקיים מכשירים סלולריים פשוטים שמאפשרים לדבר בלבד, ובשוק זה אין לאינטל כל ערך מוסף.

"כיום הבעיה עם שימוש במעבדי ARM בכדי להריץ תוכנות PC, זאת הסטנדרטיזציה. יש סוגים רבים של מעבדים כאלו ואין אחידות ביניהם, שכן הם בנויים בארכיטקטורה שונה. הכל שם שונה, כך שכתיבת תוכנה כמעט בלתי אפשרית בגלל חוסר הסטנדרטיזציה. בנקודה הזאת נמצא הערך המוסף של אינטל בשוק הטלפונים החכמים.

"פיתוח התוכנה למעבדי ARM יהיה קשה, שכן לא ניתן לפתח אקוסיסטם סביב משהו שהוא טכנולוגית מפוצל, אינטל כן מביאה לשוק הזה את סטנדרטיזציה. בסופו של דבר לא כל החברות הן אפל, שכן הצליחו ליצור אקוסיסטם יעיל".

מה יהיה עתיד טכנולוגיית ה-WIMAX? רבים כבר החלו להספידה.

"הרבה אנשים מדברים על שימוש בטכנולוגיית הדור הרביעי (LTE), כתחליף ל-Wimax. ווריזון האמריקנית, הראשונה שהודיעה כי תעבור לLTE, אולם מאז דחתה את מועד המעבר לשלב מאוחר יותר.

"בשונה מרשתות הדור הרביעי רשתות ה-Wimax כבר מוקמות במקומות שונים בעולם, לדוגמה בבולטימור שכבר יש רשת, בשיקגו ובמוסקבה מתכננים פיילוטים. בטוקיו הרשת תושק באופן רשמי בחודש יוני. לכן אני לא הייתי אומר כי אין מקום ל-Wimax.

"אני צופה כי בעוד 5 שנים מהיום, רשת ה-Wimax תהיה זמינה ללמעלה ממיליארד אנשים ברחבי העולם. כבר היום מפעילות Wimax מתחילות לדבר על הסכמי נדידה (Roaming) ביניהם, שזהו עניין עסקי לחלוטין ולא טכנולוגי".

יצרנית המעבדים הגרפיים Nvidia הכריזה על תחרות עם מעבדי אינטל, כיצד אינטל רואה את האיום?

"הטיעון של Nvidia הינו חלקי בלבד. לייצר סיליקון זאת איננה הבעיה עבור Nvidia אולם, הבעיה הגדולה של החברה יהיה להמיר את התוכנות שכיום מותאמות לעבוד על ארכיטקטורת X86 של אינטל לפעול על מעבדים גרפיים. כמו-כן היכולת לתכנת מעבד גרפי קשה מאוד וזה מחייב לכתוב את התוכנה אחרת".

מעבדי האטום הורידו את מרווחי הרווח של אינטל שכן מדובר במעבדים זולים, כיצד כיצד אינטל מתכוונת לשמור על רמה גבוהה של רווחיות?

"למרות שנהוג לחשוב כי ישנה קניבליזציה בין מחשבי הנטבוק הזולים (בהם משתמשים במעבדי אטום) ובין המחשבים הניידים היקרים יותר. אנחנו לא רואים מגמה זו. אנחנו רואים כי מחשבי הנטבוק תופסים את המקום של המחשב השני או השלישי אצל אנשים ולא כתחליף למחשב נייד. פורטוגל הכניסה לשימוש כמיליון מחשבי נטבוק לתלמידים בבתי הספר.

"ככל שאינטל מייצרת מעבדים זולים יותר וחזקים יותר זה פותח בפניה יותר ויותר שווקים, אשר היא הייתה חסומה בפניהם בעבר. כעת לדוגמה כבר מדברים על להפוך את הטלוויזיות בסלון לאינטרנטיות יותר. בעתיד אף ייתכן וייכנסו מעבדים למכשירים יותר ויותר צרכניים כמו מכונות כסיבה ומקררים, מה שפותח כמובן שווקים חדשים".

מהו עתיד טכנולוגיית הכוננים הקשיחים מסוג SSD (פלאש)? זו טכנולוגיה שיצאה לשוק לפני שנים אך עדיין לא עברה לשימוש מאסיבי. רוב זכרונות הפלאש כיום הם בדיסק און-קי ונגני מוזיקה.

"כיום כונני ה-SSD, הכוננים הקשיחים המבוססים שבבי פלאש, נמצאים בעיקר במחשבים הממותגים מאוד גבוהה, או במחשבים הזולים כמו הנטבוקים. אני מאמין שהעולם הזה ימשיך להתפתח. בשנה הקרובה אינטל תציג טכנולוגיה בה זיכרון הפלאש משמש כזיכרון מטמון לכוננים מגנטיים, כאשר בעבר כבר הוצגה טכנולוגיה דומה שלא הצליחה. יש דווקא תחום בו כונני פלאש דווקא כן יכולים להשתלב היטב והוא תחום האחסון בשרתים. הסיבה לכך היא שנדרש קצב קריאה וכתיבה של נתונים מאוד מהיר, מה שמציב את טכנולוגיית הפלאש בעדיפות על פני הטכנולוגיה המגנטית".