אזעקות באשקלון ובעוטף עזה

כמה וכמה תובנות התבהרו במהלך המערכה הנוכחית "צוק איתן". ברור שאנחנו משתבחים במוחות מבריקים לאיתור שמות מרשימים למבצעים, מערכות ומלחמות. אבל רבים וטובים מתחבטים יום ולילה בשאלה מה גורם לצה"ל להיות מופעל על-ידי דרג מדיני מוכה בעיוורון, כצבא המסתובב סחורנית?

אתמול קראתי בתקשורת הכלכלית על ההיסטוריה שחוזרת – בנק ישראל הוריד את הריבית לחצי אחוז – 0.5% – בדומה למה שהיה פה בשנת 2009 בשלהי המשבר הכלכלי שהחל בשנת 2007 שנקרא אז 'משבר הסאב-פריים'.

אמש, באחד הימים הכואבים של המלחמה, חזר שוב התסריט ההזוי: רשתות הטלוויזיה ותחנות הרדיו דיווחו ללא הרף, כי בשעה שמונה יקיימו ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל "מסיבת" עיתונאים בקריה.

עניינה של רשימה זאת הוא המנהרות. כאשר מדברים עליהן יש לעשות הבחנה ברורה בין שני דברים שונים שאין לבלבל ביניהם: האחד הוא בפתרון לאיתור המנהרות והשאלה מדוע לא מצאה ישראל עד עכשיו את הפתרון; השני הוא בשאלה מדוע לא השמידה ישראל את המנהרות וסכלה בכך את האיום החמור הטמון בהן.