הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה (יום ב', 28.7.14) להפחית את שיעור הריבית במשק לחודש אוגוסט ב-0.25% לרמה של 0.5% - שפל שנרשם לאחרונה בשיאו של המשבר הכלכלים בשנת 2009 - וזאת לאחר 5 חודשים ללא שינוי ריבית.

במקביל, הודיע בנק ישראל על צמצום המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מ-0.5% ל-0.25%.

אחת הסיבות העיקריות להפחתה היא המשך ההאטה בפעילות הכלכלית במשק, שעלולה להתגבר במהלך החודשים הבאים כתוצאה מההשפעה השלילית של מבצע "צוק איתן".

בנק ישראל מוסר כי האינדיקטורים שנוספו החודש אודות הפעילות הריאלית מצביעים על המשך צמיחה מתונה, בדומה לרבעונים האחרונים. עם זאת, כאמור, הם מתייחסים לתקופה שלפני ההחרפה במצב הביטחוני, שאת השפעתה הממתנת לא ניתן עדיין לאמוד. עוד לפני הלחימה, נמשכה חולשת יצוא הסחורות על-רקע הקיפאון בסחר העולמי והייסוף המצטבר, תוך התמתנות ביצוא הטכנולוגיה העילית. גם בצריכה הפרטית הסתמנה חולשה בחודשים האחרונים. נתוני סקר כוח אדם מצביעים על יציבות, אך במספר משרות השכיר נבלם הגידול.

כל אלו הביאו לירידה בסביבת האינפלציה בחודש האחרון. האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים ירדה, כצפוי, לרמה של 0.5%, מתחת לגבול התחתון של היעד, ובניכוי סעיף הדיור ירד המדד בתקופה זו ב-0.2%. כזכור, יעד יציבות המחירים של בנק ישראל והממשלה עומד על 1% עד 3%. מאז פרסום מדד אפריל חלה ירידה בציפיות לאינפלציה לכל הטווחים, והציפיות לטווח הקצר התקרבו אל הגבול התחתון של היעד.

בזירה העולמית, מזכיר בנק ישראל כי קרן המטבע הבינלאומית שבה והפחיתה החודש את תחזיות הצמיחה והסחר העולמי לשנת 2014, תוך שהתחזיות ל-2015 נותרו ללא שינוי.


"בנק ישראל רואה לפניו החרפה נוספת של מגמת ההאטה"

• יניב אהרון, סמנכ"ל השקעות בתמיר פישמן, מסר בתגובה להורדת הריבית: "הריבית ירדה ב-0.25% על-אף ציפיות השוק כי הריבית לחודש אוגוסט תהיה ללא שינוי. בנק ישראל התמקד בשיקוליו בנושא ההאטה שמסתמנת בחודשים האחרונים במשק הישראלי והתבטאה בנתוני הצריכה הפרטית, המדד המשולב וההאטה באינפלציה וזאת על-אף החשש שביטא בחודשים האחרונים מהמשך ניפוח מחירי הנדל"ן ואגרות החוב. בהסתכלות אל תוך הרבעון השלישי, רואה בנק ישראל החרפה נוספת של מגמת ההאטה וזו גם בשל המבצע המתמשך בעזה, ומחליט להקדים הורדת ריבית אשר ככל הנראה הייתה מתבצעת בהמשך השנה. אנו סבורים כי לאור הנתונים הכלכליים האחרונים החלטה זו הייתה מוצדקת ותסייע בהתמודדות עם משק בהאטה חריפה דרך הורדת עלויות האשראי והחלשת המטבע המקומי".

• רון אייכל, חבר בכיר בוועדת ההשקעות של אלומות-הון ליין, מסר: " אנחנו רואים שבנק ישראל מגיב לנתונים החלשים במשק אבל כנראה שזריקת העידוד האחרונה הייתה מבצע צוק איתן, בחזקת אם לא עכשיו אז אימתי. הפחתת הריבית נתמכה גם על-ידי הפחתה של תחזיות הצמיחה של קרן המטע הבינלאומית מיום חמישי האחרון, שמהן אנו למדים ש-2014 תהיה פחות טובה מאשר חשבנו בתחילה. כל אלה היוו כר פורה להחלטת בנק ישראל לסייע לשוק ולהוריד את הריבית פעם נוספת. לא סביר שנראה בזמן הקרוב הורדת ריבית נוספת, גם אם תהיה עוד התמתנות בעוצמת הצמיחה בחודשים הקרובים. עכשיו מעניין לראות מה יקרה בימים הבאים בשער החליפין של הדולר והאם הורדת הריבית תבוא לידי ביטוי בשער. עם זאת, אני מצפה שבנוסף להורדת הריבית בנק ישראל יעשה צעדים נוספים, מהלכים אקטיביים שיעודדו את הייצוא כבר בטווח הקצר. בשוק המניות אנו לא צפויים לראות השפעה מהותית מחר בבוקר. בשעה זו השוק מגיב בעליות קלות וסביר שהורדת הריבית, שלא היוותה הפתעה גדולה, כבר גולמה במסחר".

• שמואל בן אריה, מנהל המחקר בקבוצת פיוניר, ציין כי "צוק איתן משמש שעון מעורר לבנק ישראל ומעיר אותו משנת החורף. אם חשבנו שהמצב הביטחוני יחליש את השקל מול הדולר ויאפשר לבנק ישראל לשמור על התחמושת עוד קצת, הרי שהתבדינו. זאת בעיקר כאשר מוסיפים לכך את העובדה שהחוק מחייב את בנק ישראל לשמור על יציבות מחירים. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים נמצאת עמוק מתחת ליעד דבר אשר יתחזק עם ירידת הביקושים כתוצאה מהמצב בדרום. גם אל מול הטוענים שהריבית הנמוכה לא תורמת לעידוד הצמיחה ולעידוד האינפלציה, עדיין על בנק ישראל לעשות כל שביכולתו על-מנת לעמוד ביעד האינפלציה ובכך לשדר אמינות למשקיעים בארץ ומחוצה לה, במיוחד בתקופה זו. מטרת בנק ישראל בשמירה על סביבת ריבית כה נמוכה היא להוזיל את הכסף ולגרום לציבור לצאת ולצרוך, ובכך לעודד את הכלכלה המקומית. עד היום הוא פחד מניפוח נוסף של בועת הנדל"ן אך לאחר נתוני הלמ"ס שפורסמו היום, נראה כי חלה הצטננות בשוק דבר אשר הקל על בנק ישראל בקבלת החלטת הריבית".

• יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "לאור התייצבות שער הדולר בתחום שערים צר, החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית אף כי אינה צפויה לגרור לשינוי דרמטי בפער הריביות, עשויה לתרום לעידוד הביקוש המקומי ולהקלה בעלויות המימון להן נדרש הסקטור העסקי. על-רקע הירידה המתמשכת בביקושים הן לצריכה והן להשקעה, להפחתת הריבית השפעה חיובית העשויה לעודד את העלייה בביקושים והפחתת הריבית לא צפויה להיות השפעה על שוק הנדל"ן שכן הרגולציה אותה קבע בנק ישראל בתחום מתן האשראי בנדל"ן עושה את שלה והפחתת הריבית אינה צפויה לגרום לעלייה חדה בביקוש לאשראי על בסיס ריבית משתנה".

• רונן דוד מהנוסטרו של בנק מרכנתיל: "לצד ריביות נמוכות בעולם אשר ימשיכו לתת את הטון גם בהחלטות הריבית המקומיות, שני שיקולים היוו משקל עיקרי אצל בנק ישראל בקביעת הריבית לאורך התקופה האחרונה. שוק הנדל"ן אשר הורדות הריבית תרמו לעליות מחירי הדירות ואילצו את בנק ישראל לפעול בדרכים נוספות בניסיון לנטרל עליות אלה. השיקול השני הינו שוק המט"ח, שניתן לראות שהורדות הריבית לא היו אפקטיביות והשקל המשיך להתחזק לרמות שיא. ואכן הנתונים האחרונים מצביעים על ירידה ביבוא, בצריכה הפרטית, ציפיות אינפלציה נמוכות ושקל חזק, כל אלה תומכים בהורדת ריבית. לעומת זאת השפעתן של עלויות המבצע בעזה, שמועד סיומו אינו ידוע, על הגירעון, עלולה להיות משמעותית ולהוות משקל נוסף בקבלת החלטות הריבית.ועדיין, השאלה שעלתה טרם המבצע נותרה בעינה, האם כעת ברמה הנוכחית של הריבית ולנוכח חוסר האפקטיביות בהפחתות הריבית על שע"ח, האם נכון יותר לפעול בדרך יצירתית יותר בשוק המט"ח (כפי שבכוונת האוצר לעשות בשוק הנדל"ן) ולהימנע ממהלך הפחתה נוסף שעלול לגרור עליות נוספות במחירי הדירות, שכן הריבית הינה כלי משמעותי בשוק הנדל"ן ליציבות המחירים ומכאן ליציבות המשק כולו".