תשובה לקונית של חברת ביטוח בה היא דוחה תביעה של מבוטח, עלולה להותיר אותה חשופה וללא הגנה בהליכים משפטיים נגדה. כך קובע (יום ג', 8.7.14) שופט בית המשפט העליון,
יצחק עמית.
ישראל יפרח נפצע בעת ששהה בצימר בבעלותו של דוד אייש, המבוטח בחברת אליהו. החברה דחתה את בקשתו של יפרח לפיצוי, במכתב בו נאמר רק, כי "אין לתאונה האמורה כיסוי ביטוחי במסגרת מרשתנו". עוד נכתב בו, כי התשובה נמסרת "לאחר בדיקת הנושא לעומק". בעקבות זאת הגיש יפרח תביעה נגד אייש, והלה שלח הודעת צד ג' לאליהו ולסוכן הביטוח שלו.
בתשובתה להודעה נימקה אליהו את הסיבות לסירובה, אך אייש ביקש למחוק נימוקים אלו בהסתמך על הנחיות המפקח על הביטוח, בהן נקבע: "מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח (להלן: 'התובע') זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילות תביעתו... ואם לא עשתה כן, לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה". עוד נקבע בהנחיות, כי "כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה".
בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את בקשתו של אייש ועמית דחה את ערעורה של אליהו. לדברי עמית, "לא התעלמתי מהנפקות שיכולה להיות להחלטה האמורה, המונעת מהמבקשת להעלות טענות הגנה, ובכך היא עשויה לחרוץ את גורלה של המבקשת בגדר ההודעה לצד ג' שהוגשה נגדה. אלא שהמבקשת לבדה אחראית לתוצאה זו ובנקל הייתה יכולה למנעה, אם רק הייתה מקפידה על קיום הנחיות המפקח, כשעניין זה כמעט שאינו כרוך בעלויות. בחירת המבקשת להשיב כפי שהשיבה, על-אף הנחיות המפקח, היא שגרמה לתוצאה האמורה".
עמית מסביר: "תוצאה אחרת מזו שאליה הגיע בית משפט קמא עלולה לרוקן מתוכן את הנחיות המפקח, שכן ניתן יהיה לפרשן באופן שדי בהצגתו של מעין 'נימוק על', כללי וסתמי, שתחת כנפיו יכולים להימצא ערב רב של נימוקים, שכלל לא נדרש להביאם לידיעת התובע או צד ג'. מצב דברים זה אינו שונה ממצב הדברים שהנחיית המפקח בקשה למנוע - מצבים בהם לתובע אין כל יכולת להעריך או להתמודד עם עמדת המבטחת".
אליהו חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. את אליהו ייצג עו"ד מירון קין, את אייש ייצג עו"ד ליאור לויט, את יפרח ייצג עו"ד יאיר סמוגורה, ואת סוכן הביטוח - עו"ד לאה רז-שפילר.
