עמלות מטורפות - סיבת התחרות בין מנהלי הכסף

"הבעיה היא שמשתמשים במילה אמון בצורה לא נכונה. האמון בשוק ההון הוא האמונה שבזמן הקרוב אני הולך 'לעשות מכה'. אבל זה לא מה שהרולגטורים מפרשים כאמון". כך אמר שאול ברונפלד, יו"ר הבורסה לניירות ערך, בוועידת תל אביב להשקעה מוסדית של די.סי.פייננס.

"כולם מכים על חטא שלא הייתה שקיפות ומשטר תאגידי בהנפקת איגרות החוב. אני מוכן לשים את הראש שלי שהמשבר לא היה שונה גם אם היו עושים את כל הדברים בנושא שקיפות. צריך לעשות את כל השינויים, אבל לצפות שזה מה שימנע את המשברים בעתיד - אני חושב שזה לא יקרה. אני לא מאמין שהחלטה של רגולטור זה או אחר על פרסום תשואות זה מה שיביא את הישועה. יש בעיה גדולה של תחרות גדולה מאד של הגופים המנהלים. תחרות שהוחרפה כדי להצדיק עמלות מטורפות. אני לא מצליח להבין למה אחרי כל-כך הרבה שנות דיבורים אין קופות גמל שאתה מנהל בעצמך. כשאתה נותן לבן-אדם לנהל את תיק ההשקעות שלו אין לו למי לבוא בטענות", אמר ברונפלד.

"סדר עולמי חדש לא יהיה", הוסיף ברונפלד. "מה שהיה הוא שיהיה. הבעיה הבסיסית של עולם ההשקעות היא לא מסוג הבעיות שאפשר לפתור. מה שנראה זה אולי מכשירים חדשים עם שמות חדשים שמשלבים תשואה וסיכון, אך לא הרבה מעבר לזה. תהיה רגולציה משופרת. מאז שנות השלושים כל הזמן משפרים את הרגולציה, אך האם זה מנע את המשברים? כל פעם יש סיבה אחרת למשבר וכל פעם אנחנו שומעים שאבד אמון הציבור בשוק ההון. אבל אחרי שנה-שנה וחצי האמון הזה חוזר ומסתערים על הנכסים בלי הכרה עד המשבר הבא ואז מסתבר שהאמון אובד שוב וחוזר".

ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בבית ההשקעות פסגות, אמרה כי "המשבר הריאלי לא נגמר. האבטלה מתחילה לצמוח. מקרי חדלות הפירעון, המחיקות וההפרשות בבנקים, ההסדרים - כל אלה עוד לא נגמרו. מה שאנו כן רואים הוא ירידה בקצב ההאטה".

"במובנים מסוימים, מה שהיה הוא מה שמתרחש עכשיו. ראינו כמה הנפקות שגופים התנפלו עליהן. עוד שנים מהיום נהיה בעולם אחר. זה לא מסוג המשברים המחזוריים. עברנו מעולם של מינוף יתר ובמשך שנים קדימה נהיה במינוף חסר. מעולם של יצירתיות פיננסית מוגזמת נעבור לעולם של חזרה לבסיס. מחוסר רגולציה נעבור לרגולציה הדוקה יותר. המשבר בורא עולם חדש, שאולי יהיה מסוכן פחות אבל גם אפרורי יותר ובעל צמיחה נמוכה יותר".

קובי פלר, מנהל השקעות ראשי בכלל פיננסים ניהול קרנות נאמנות, קרא לשר החינוך החדש, גדעון סער, לשלב לימודי חיסכון לתלמידים בבתי הספר. פלר דיבר על העליות בשוק האג"ח ואמר כי "ברבעון הרביעי בשווקי האג"ח, הדבר המרכזי שתמחרו היה היעדר סחירות. תעודות סל וקרנות נאמנות הגיעו למצב של מוכרים ללא קונים. אני אומר למנהלי ההשקעות לא להסתכל אחורה על הרבעון הרביעי והראשון שעברנו אלא להסתכל קדימה על ההזדמנויות בשוק".

"באג"ח מדינה נוצרו סיכונים שלא היו קודם. עומדות בפנינו גידול בהנפקות ועליית ריבית ותהיה תחליפיות בין השקעה באג"ח הממשלתי לאג"ח קונצרני", אמר פלר. "משקיעים מוסדיים בחו"ל רואים את ההשקעה בסחורות כהגנה אינפלציונית. תחום הסחורות הוא תחום שכמעט לא מוחזק בארץ על-ידי מוסדיים וכדאי לשים אליו לב".

רוי רגב, יו"ר קסם תעודות סל: "שוק הסחורות שונה מהותית ממניות ואג"ח והמחיר שלו לא שקוף. המשבר הוא הזדמנות לפתור שלוש בעיות מבניות חשובות כדי שנוכל להמשיך הלאה עבור קהל המשקיעים: הדבר הראשון הוא תיאום ציפיות. אחת הבעיות הייתה שפחות התעסקנו בתיאום ציפיות מול הלקוחות שלנו. מרבית הלקוחות נכנסו לקופות הגדולות והדבר הראשון שצריך לעשות הוא לתאם ציפיות בין הלקוח לסטנדרט שלו. השקעה בגיל 40 ובגיל 60 שונה. התיקון השני שצריך להיות הוא קשור לתשואות. ראיתי מנהלי השקעות שבחנו את ההשקעות יום-יום. קבלת ההחלטות הפכה להיות של סוחרים יומיומיים. התשואות יתפרסמו שנה לאחור וזה חשוב. התיקון השלישי שמרבית העיסוק של הגופים המוסדיים הוא בניירות ערך ספציפיים ובתזמון לכניסה לשוק. זה בעיניי בעיה. מחקר שבדק עשרות קרנות פנסיה בארה"ב מצא שהאלמנט היחידי שמצביע על הצלחה הוא הרכב ההשקעה ולא התזמון או בחירת המניות".

עו"ד אלעד מן, שותף בחברת מן-ברק עורכי דין, אמר כי "במשך השנים משקיעים מוסדיים אימצו לעצמם מדיניות של 'להירגע ולא לעשות כלום'. בתי משפט מדגישים היום חובות אמון של המשקיעים המוסדיים כלפי בעלי המניות והמשקיעים. הגענו לצומת קבלת החלטות של המשקיע המוסדי - האם להישאר עם גישה פסיבית ולהתחיל לבנות מקלט שיגן עליו מפני ההפצצות המשפטיות הבאות. אני לא חושב כך. הזרם הזה רק יגבר. לכן, המשקיע המוסדי צריך להחליט האם להתגונן או לתקוף ולהוביל את המחנה. זה מתבטא בפעולות טכניות כמו למלא טפסים ולקבל החזרים בתביעות ייצוגיות שהושג בהן החזר וזה מגיע גם לדברים אקטיביים כמו מעורבות בהחלטות בחברה ציבורית. משקיע מוסדי יכול להגיד שאירע לו עוול מסויים ולהוביל תביעה בשם העמיתים. המציאות מחייבת את המשקיע המוסדי לעשות שינוי ולהתחיל לצאת להתקפות".