השרים הפילו הצעות חוק לזכויות העובדים

השרים נגד העובדים - ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה היום (ב') שתי הצעות חוק שנועדו לשפר את תנאי העובדים בשוק העבודה: הצעת החוק להעסקה ישירה של עובדי קבלן במגזר הציבורי, שנדחתה פה אחד, וכן הצעת החוק שנועדה לאפשר את חשיפת תנאי השכר בין עובדים כדי למנוע אפליה בין גברים לנשים במקומות עבודה.

 הח"כים בעד העלאת שכר מינימום. זה אפשרי?

• חשיפת שכר העובדים עולה להכרעת השרים
• חשיפת נתוני השכר לא תמנע אפלייה. דעה
  

הצעת החוק להעסקה ישירה נועדה להעביר להעסקה ישירה כ-400 אלף עובדי קבלן המועסקים ברשויות הציבוריות בישראל, בהם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ורשויות ממשלתיות. 

ההצעה הוגשה על ידי חברי הכנסת חיים כץ (ליכוד) וזהבה גלאון (מרצ), וחתמו עליה 62 ח"כים מכל סיעות הבית, למעט יש עתיד. ביום ד' הקרוב תעלה ההצעה לקריאה טרומית ללא תמיכת הממשלה - אך אם כל חברי הכנסת החתומים עליה יצביעו בעדה במליאת הכנסת - הם יעקפו את החלטת ועדת השרים.

עובדי קבלן במשרד האוצר. השרים לא רוצים שיעברו להעסקה ישירה(צילום: גיל יוחנן)

גלאון מסרה כי "כל השרים חברי הועדה נתנו היום לגיטימציה להתנערות הממשלה מאחריותה כלפי 400 אלף עובדים המועסקים על ידה בהעסקה ישירה. זו ההפרטה החמורה ביותר שהמדינה אחראית לה שהביאה להתעשרות חברות הקבלן על חשבון העובדים והעובדות שהפכו לאזרחים סוג ב'".

עוד היא ציינה, כי "התנגדות הממשלה להצעת החוק שמה את השירות הציבורי על מסלול ברור בו כל עובדי המגזר הציבורי יהפכו להיות עובדי קבלן. אם היום כל עובד שלישי הוא עובד קבלן, בשנים הקרובות אנחנו נגלה שכל עובד שני יהפוך להיות עובד קבלן. להעביר את הצעת החוק ולאסור על העסקה קבלנית בשירות הציבור - זו הדרך היחידה לשנות את המציאות הקשה שבה אנחנו נמצאים".

אורנה עמוס, מהקואליציה הארצית להעסקה ישירה, ציינה כי "קיבלנו היום אישור נוסף לכך שממשלת ישראל פועלת בניגוד לאינטרסים של הציבור שמינה אותה. העובדה שלא היה ולו שר אחד שיתמוך בהצעת החוק, אליה חברו 62 חברי כנסת מכל סיעות הבית, אופוזיציה וקואליציה, צריכה להדליק נורות אדומות כהות בקרב הציבור במדינה".

בנט התנגד לחשיפת שכר העובדים

ועדת השרים דחתה גם את ההצעה שנועדה לתקן את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, כך שמעסיק לא יוכל לאסור על עובדיו בחוזה או בכל אמצעי אחר מלחשוף את תנאי עבודתם ושכרם בפני עובדים אחרים באותו מקום עבודה. זאת במטרה למנוע אפליה בין גברים לנשים באותו תפקיד ומעמד במקום העבודה.

ההצעה הוגשה על ידי מיכל בירן (עבודה) וגילה גמליאל (ליכוד-ביתנו), בתמיכת ארגונים החברתיים נעמ"ת, ויצ"ו, קו לעובד, שדולת הנשים, עמותת אותך, האגודה לזכויות האזרח והתנועה לחופש המידע. מנגד, השתיים ציינו כי ההצעה זכתה להתנגדות התאחדות התעשיינים ושר הכלכלה, נפתלי בנט. "שר הכלכלה כנראה שכח שעליו מוטלת החובה להגן על ציבור העובדים מבריונות מעסיקים", מסרה בירן בעקבות דחיית ההצעה. "ראוי שהשר בנט יזכור כי הוא איננו לוביסט של המעסיקים אלא שר הכלכלה של כל אזרחי ישראל". 

בירן וגמליאל הסבירו כי חוזים הכוללים סעיף לשמירת סודיות השכר והתנאים האישיים או בקשות מסוג זה מצד מעסיקים, שכיחים בעיקר בענפי התקשורת האלקטרונית וההי-טק. "מדובר בתיקון פשוט שאיננו זקוק לתקציב ומשמעותו היא רק שעובדות ועובדים לא יימצאו תחת איום של התנכלות מצד הבוס שלהם אם יפרו את חובת הסודיות", הן הסבירו.   

"התאחדות התעשיינים כמובן מתנגדת לתיקון, ושר הכלכלה נפתלי בנט מאמץ את עמדתם יותר מחשש לבלגאן שיעשה לו כמעסיק בתעשיית ההיי-טק", הוסיפו. "עמדה זו של שר הכלכלה ועמידתו האוטומטית לצד התעשיינים והמעסיקים נראית לנו מופרכת מיסודה. שכן בתפקידו הממלכתי הוא ידוע כתומך נלהב בשוק החופשי, ולכן אמור לאפשר זרימת מידע, וחופש ביטוי שיעניקו לכל עובד ועובדת הזדמנות להשתכר בהתאם ליכולותיהם".