|
ליכט. הציע ועדת שרים [צילום: שלומי מזרחי]
|
|
|
|
|
המדינה חייבת לקרן הקיימת 4 מיליארד שקל. כך אמרו ל-News1 בכירים בקק"ל. הם אמרו כי זה 50 שנה, על-פי חוזה בין הצדדים, שקק"ל מתחזקת את היערות הנמצאים בבעלות המדינה, וזו לא שילמה במשך שנים את הוצאות האחזקה.יש להבדיל בין 1.5 מיליון דונם יערות בבעלות המדינה, לבין 2 מיליון דונם קרקעות בבעלות הקרן הקיימת.
בדירקטוריון קק"ל, המונה 37 חברים, יש התנגדות גדלה והולכת לקבלת המלצת ועדת הכספים, שקק"ל תעביר למדינה 2.5 מיליארד שקל לבניית תשתיות. ועדת הכספים המליצה על כך ב-12 במאי, אך ציינה כי הדבר "כפוף להסכמת הדירקטוריון". כרגע לא ידוע אם ומתי ידון הדירקטוריון בנושא, ומה יחליט.
"אם בכלל נסכים להעביר כספים למדינה, יהיה זה רק לצורך פעילות המקובלת על קק"ל ומהווה חלק מתוכנית העבודה שלה, כגון פיתוח שטחים ירוקים ויערות. כל שימוש בכספים שלנו יהיה אך ורק בהסכמתנו", אמרו בקק"ל.
עוד הגיבו בלגלוג על מכתבו של עו"ד אבי ליכט, סגן היועץ המשפטי לממשלה, שכתב (יום ד', 10.6.14) ליועצים המשפטיים שלמשרדי ראש הממשלה, השיכון והאוצר, כי "חובתה של הקרן הקיימת להעביר למדינה כספים".
"כספי הקרן הקיימת שייכים רק לה"
הדירקטור אמר: "איזה שטויות הוא כותב! הרזרבה הכספית של הקרן הקיימת שייכת רק לה. הכספים מגיעים משני מקורות עיקריים: מכירת קרקעות של הקרן הקיימת, ותרומות מהארץ ומחו"ל, בין היתר באמצעות ויצו, נעמת, פדרציות ציונית וארגונים קהילתיים. הכסף אינו של המדינה ואין לה זכות עליו".
עוד הבהיר, כי קק"ל תסכים להעביר למדינה עד 2.5 מיליארד שקל, רק לאחר שיוסדר חוב המדינה בעד אחזקת יערותיה. תנאי נוסף הוא, שקק"ל היא שתקבע את יעוד הכספים, ולא ועדת שרים כלשהי - כפי שהציע עו"ד ליכט.
דירקטור קק"ל, פרופ' אלון טל מאוניברסיטת בן-גוריון (המכון לחקר הנגב), הוא הדירקטור הראשון שהודיע פומבית על התנגדותו להעברת הכספים למדינה. במאמר שפירסם השבוע בהארץ כתב, כי כספים אלו נשמרים כדי לממן את הפעילות השוטפת של גוף זה. לדבריו, הכנסות קק"ל ממכירת קרקעות ילכו ויקטנו במשך השנים, משום שמלאי הקרקעות מוגבל, והולך וקטן. לכן חייבת קק"ל לשמור בידיה רזרבה לעתיד. נודע, כי דירקטורים נוספים מחזיקים בדעה זו.