מחקר חדש: עד 2050 יווצר מחסור באבץ ובברזל

על-פי הערכות, כשני מיליארד בני אדם סובלים ממחסור בברזל ובאבץ שמוביל לתמותה של כ-63 מיליון בני אדם מדי שנה. הצפי הוא כי עד שנת 2050 יעלו רמות הפחמן הדו-חמצני (CO2) בצורה משמעותית וכתוצאה מכך ייפגעו בצורה קשה רמות האבץ והברזל ביבולים שמספקים אותם כיום לחלק גדול מהאוכלוסייה. הדבר מהווה את האיום הבריאותי המשמעותי ביותר שהוצג אי-פעם בהקשר לשינויי אקלים.

במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature, ניתחו ד"ר איתי קלוג מהמחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושותפיו, נתונים שכללו 41 זנים של דגנים וקטניות מקבוצות שגדלו בשבעה שדות FACE שונים ביפן, באוסטרליה, ובארצות הברית. רמת ה-CO2 בכל שבעת האתרים הייתה בטווח של 586-546 חלקים למיליון (ppm). הם בדקו את הריכוזים התזונתיים של החלקים האכילים בחיטה, אורז, תירס, סורגום, סויה ואפונת שדה.

התוצאות הראו ירידה משמעותית בריכוזים של אבץ, ברזל וחלבון בדגנים. לדוגמה, אבץ, ברזל, וריכוזי חלבון בדגני חיטה שגדלו באתרי FACE פחתו ב-9.3%, 5.1%, ו-6.3% בהתאמה, בהשוואה לחיטה שגדלה בסביבת CO2 ברמות גבוהות. אבץ וברזל גם פחתו באופן משמעותי בקטניות, אך לא כמו בחלבון.

הממצא המובהק של המחקר הראה כי דגנים וקטניות איבדו ברזל ואבץ ברמות CO2 גבוהות. זהו הממצא המשמעותי ביותר, שכן כ-3-2 מיליארד אנשים ברחבי העולם מקבלים 70% או יותר מהאבץ ו/או ברזל בתזונה שלהם מגידולי דגנים וקטניות. הדבר מדאיג במיוחד בעולם המתפתח, שבו מחסור באבץ ומחסור בברזל הוא בבחינת בעיה בריאותית משמעותית.