כספים נמשכו בחשבונו של קשיש בגלל התרשלות הבנק

שלמה בלומברג, פנסיונר בן 74, תבע את המטפל הסיעודי שלו, מוריס בורג'ל, ואת בנק דיסקונט לישראל בע"מ בבית משפט השלום בתל אביב לאחר שבורג'ל גנב ממנו צ'קים, זייף את חתימתו ומשך מחשבונו בבנק דיסקונט 44,000 שקל תמורתם נוכו עמלות בסך של 513 שקל.

מכתב התביעה עלה שבורג'ל גנב מבלומברג עשרה צ'קים, זייף אותם, הפקיד את חלקם בחשבונו, ואת האחרים גבה. הצ'קים נמשכו בתוך פרק זמן קצר - בין 2.2.06 ועד 9.3.06. "די בהתבוננות בעין לא מקצועית בצ'קים על-מנת להיווכח, בנקל, בזיוף חתימתי". לדבריו, בחלק מהצ'קים שובש שמו בגוף החתימה ועל פקידת הבנק היה להבחין בזיוף ולא לכבד את הצ'קים. בלומברג צירף חוות דעת של גרפולוג מומחה שקבע שהחתימות על הצ'קים זויפו, "בסבירות גבוהה מאוד".

עוד נטען שפקידת הבנק חשדה בבורג'ל, אלא שלא עשתה די לבדוק את החשדות והבנק התרשל כשלא עצר את פרעון הצ'קים. לטענתו, פקידת הבנק הודתה שלא בדקה את החתימה "מספיק בדייקנות", ורמת הזהירות שגילה הבנק הייתה הרבה מתחת למצופה מבנק סביר.

מוריס בורג'ל לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיונים וניתן נגדו פסק דין על מלוא סכום התביעה.

הבנק: עובדינו אינם גרפולוגים

בכתב ההגנה טען בנק דיסקונט שיש לייחס לבלומברג אשם תורם כשלא דיווח על גניבת הצ'קים באופן מיידי. "סעיף 11 להסכם בין הצדדים, קובע חובה על בעל חשבון להודיע לבנק מיד על גניבה. התובע לא ערך מעקב מתמיד אחר מצב חשבונו ותרם במחדלו לנזק".

עוד נטען שלא ניתן היה לזהות שמדובר בחתימה מזויפת וכי הבנק אינו בלש או חוקר פרטי, ועובדיו אינם גרפולוגים ולא ידעו לזהות חתימה מזויפת. "העמלות שנגבו הן בסך 415 שקל בלבד".

פקידת הבנק טענה בתצהירה כי "זיהתה" את מושך הצ'קים, "אשר הזדהה כמטפלו של התובע" והיה מגיע מעת לעת ומבצע משיכות בקופה באמצעות צ'קים המשוכים על שם התובע. "השוויתי את החתימה על הצ'קים שנחזתה להיות תקינה, לדוגמת החתימה של התובע שמופיעה במאגר הזהויות ומצאתי שהן דומות. בפעם הראשונה שבורג'ל הגיע למשוך צ'קים בקופה, התקשרתי לתובע והוא אישר שבורג'ל מטפל בו ומוסמך למשוך צ'קים מטעמו ומאז כבר הכרתי את בורג'ל".

הבנק נקט הפרה גסה ורשלנות חמורה

בדיון קדם משפט בפני השופטת כוכבה לוי, החזיר בנק דיסקונט לבלומברג סך של 15,000 שקל והמחלוקת בין הצדדים הצטמצמה לסך של 29,513 שקל.

בפסק הדין הדגישה השופטת שהמחוקק והפסיקה מייחסים לבנק יתרון מובנה מול לקוחותיו ומשכך, כפוף הבנק לחובות מוגברות של תום-לב, נאמנות, זהירות וגילוי נאות, והיקפן וביטוין נקבעים על-פי נסיבותיו של כל מקרה.

השופטת שאלה את פקידת הבנק כיצד ביצעה את השיחה לבלומברג וזו השיבה: "מוריס אמר לי לאיזה מספר לצלצל. יכול להיות שהוא נתן לי מספר טלפון של סבא שלו".

לדברי השופטת, ניתן להסיק שחשדה של פקידת הבנק התעורר ולפיכך, צילצלה לבלומברג, אלא שהסתמכה על מספר טלפון שנתן לה בורג'ל, והתעלמה ממספר הטלפון של בלומברג שהופיע ברישומי הבנק.

"מבחינת חתימות התובע על גבי הצ'קים ניתן להסיק בוודאות שוני ביחס לדוגמת החתימה של התובע. הן בהחלפת מיקום שם פרטי ושם משפחה והן בשיבוש שמו כאמור. והשאלה הנשאלת היא האם בדקה בכלל פקידת הבנק את התאמת חתימת התובע - בעל החשבון - לחתימה על הצ'קים מושא התביעה?". השופטת נעתה כי "למראה השוני הרב בין החתימות, אינני מאמינה שערכה בדיקה כלשהי, ובכל מקרה לא ערכה הבדיקה בזהירות הראויה המתבקשת!".

לאור כל האמור, השופטת ציינה כי המסקנה המתחייבת היא "כי בנק דיסקונט, באמצעות פקידתו, לא פעל ברמת הזהירות הסבירה והמצופה. הבנק הפר את חובת הזהירות כלפי התובע, הפרה גסה וברשלנות חמורה!. פקידת הבנק זיהתה כי פעילויות של בורג'ל בחשבון אינן כשורה, כי חריגות הן ומשכך, ביקשה לבדוק עם התובע את הסכמתו לפעולות האלה. אלא שברי כי היה עליה להימנע מלאפשר את ביצוע הפעולות, מה גם שחתימות מושך הצ'קים לא תאמו ולו במקצת את חתימות התובע בדוגמת החתימה שלו אצל בנק דיסקונט. לא למותר לצפות מפקידת בנק לדרוש מבורג'ל כי ידאג לייפוי כוח נוטריוני חתום ברצותו לבצע פעולות ולמשוך כספים מחשבונו של בלומברג".

פקידת הבנק נהגה בחוסר מקצועיות

השופטת דחתה את טענתו של בנק דיסקונט בדבר אשם תורם של בלומברג: "אין ללמוד או להסיק על התרשלות חמורה מצידו של התובע. לגרסתו שלא נסתרה ואני מקבלת אותה, הצ'קים נשוא התביעה נגנבו מביתו, ממגירתו האישית, כאשר הוא מצדו כעבור זמן קצר יחסית גילה את דבר הגניבה ודיווח לבנק. התנהגות זו של התובע ראויה ומקובלת, בוודאי שאין לייחס לו התרשלות חמורה וחוסר זהירות רבתי".

עוד היא קבעה חד-משמעית כי בנק דיסקונט התרשל רשלנות חמורה: "פקידת הבנק נהגה בכיבוד צ'קים מחשבונו של התובע, לרבות לידי מאן דהו שטען שהוא 'מטפל' של התובע מבלי לבדוק, מבלי לוודא ולו באמצעות ייפוי כוח או תעודת זהות של התובע, נהגה בחוסר מקצועיות ובאי-אכפתיות בהתייחס לאפשרות בהחלט צפויה של גניבה וזיוף חתימות התובע על הצ'קים שנמשכו מחשבונו. ברשלנותה כאמור, גרמה לנזק ללא אשם תורם מצד התובע".

בסופו של דבר בנק דיסקונט חויב לשלם לבלומברג סך של 29,513 שקל, בתוספת 415 שקל עמלות, שכר טירחת גרפולוג בסך 3,000 שקל ושכר טירחת עו"ד בסך של 9,000 שקל.