שתף קטע נבחר

שרון דוידוביץ

על אפינו ועל חמתנו: מכבי פ"ת והלוזונים נגד העולם

קבוצה של משפחה אחת ו-1,500 אוהדים נשארה בליגה, קבוצה של עירייה אחת בלי אוהדים ירדה וקבוצה עם 10 אלף אוהדים וזהות אמיתית ושורשית, נפרדה מליגת העל עם סיכוי מצוין לעתיד טוב יותר. שרון דוידוביץ' מסכם את מחזור הנעילה עם הטוב, הרע והנפלא

הטוב. תלוי למי – מכבי פ"ת עדיין כאן

שנתיים חלפו מאז נאום "פתיחת המנגלים" של אבי לוזון, באותו מגרש, באותו מחזור, אך בסיטואציה שונה. הפעם מכבי פתח תקווה לא ירדה. הפעם האוהד מספר 1 של הקבוצה התאפק, נמנע מהמיקרופונים ופשוט הסתגר עם עצמו וקרוביו. הרבה התרגש, מעט בכה. לרגע, זה היה מחזה מרגש וסנטימנטלי.

 

עוד על מחזור הנעילה הדרמטי בתחתית:

 

אבל בקבוצת הלוזונים לא צריך רק אבי. יש היום גם את ייטב, הבן של והמאמן שקיבל את המינוי מהמשפחה. האיש שהוכיח – תוכחה עוברת בירושה. את הניצחון הדרמטי (והמרשים) על הפועל חיפה, הוא הקדיש קודם כל לפרשנים, אחר כך לעיתונאים שקטלו אותו ובסוף הכניס את כולם לקלחת אחת גדולה כשציין – "עבור רבים זהו יום אבל". אמר וצדק.

 

זהו יום אבל על קבוצה שאיש לא רצה שתישאר בליגה. איש מלבד 1,500 אוהדים ומקורבים. ומשפחה אחת. משפחה אחת שהשתלטה על מועדון שהיה כאן גם לפניה והפכה אותו לביתה הפרטי. החל מהקודקודים, למנהלים ולמאמנים בבוגרים ובנוער.

 

קבוצה בה עומדות נגד המנהל האשמות פליליות קשות. קבוצה אשר נותנת לגיטימציה ליו"ר ההתאחדות לכדורגל להתנהג כאחרון האוהדים, בניבולי פה ובאלימות, פעם אחר פעם, מבלי להתנצל על כך אפילו. קבוצה בה "הבנים של" מקבלים הזדמנות אימון. קבוצה שמביאה בקושי 1,500 צופים למשחק גורלי נגד הירידה.

 

השמחה שלו גדלה עם כל חיוך שיורד מהפנים של מישהו אחר. ייטב לוזון (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
השמחה שלו גדלה עם כל חיוך שיורד מהפנים של מישהו אחר. ייטב לוזון(צילום: אורן אהרוני)

 

קבוצה שהדבר אשר מניע אותה הוא התוכחה. להראות לכולם שהם טעו, לשמוח "על אפם וחמתם" של כולם. קבוצה שהשמחה שלה גדלה עם כל חיוך שיורד מהפנים של מישהו אחר. קבוצה שאפשר היה גם להסתדר בלעדיה בליגת העל.

 

מצד שני, לכל סרט טוב יש גיבורים אהובים, אבל צריך גם איזה נבל איכותי. לנו יש את מכבי פתח תקווה.

 

הרע. תלוי למי - בני יהודה מסתכלת קדימה

כדי להבין את ההבדל בין זו ששרדה לבין זו שנותרה אחרונה בליגה וירדה, צריך היה פשוט להביט בפרצופים הכואבים אחרי ה-1:1 של בני יהודה מול אשדוד. ילדים קטנים בוכים, נחנקים מדמעות, בסך הכל בגלל קבוצת כדורגל. אהבה אמיתית לקבוצה עם קיום אמיתי.

 

כמה פואטי היא העובדה שבני יהודה יורדת בגלל שער בדקה ה-90. של מישהו אחר, אבל שוב בתוספת הזמן. היה זה אקורד סיום אלמנטרי לתצוגת חוסר אופי מתמשכת על פני עונה שלמה של לוזריות, הפסדים כואבים ודרמטיים וחוסר מנהיגות. הבושה הגדולה היא לא רק הירידה, אלא המקום האחרון. אחרי קבוצות כמו רעננה, מכבי פ"ת ורמה"ש. אחרון.

 

אבל בכל רע יש קצת טוב. בני יהודה תוכל, אולי, להינתק סוף סוף מחבל הטבור המציק של משה דמאיו. ושל מאיה דמאיו, הדוברת, שהרביצה העונה לאוהדים. ושל איריס דמאיו, האישה של, שעיתונאית אוהדת הקבוצה טענה כי ספגה ממנה מכות.

 

הניתוק ממשפחת דמאיו יעשה טוב לכתומים (צילום: ראובן שוורץ ) (צילום: ראובן שוורץ )
הניתוק ממשפחת דמאיו יעשה טוב לכתומים(צילום: ראובן שוורץ )

 

הישגו הגדול ביותר של דמאיו בעשור האחרון היה "התקציב המאוזן". זו הייתה גאוות המועדון, שעל אף ההגדרה הרומנטית שלו "קבוצה קטנה", למעשה נחשב לאחד המועדונים הבכירים, הוותיקים והיציבים בישראל לאורך שנים.

 

אבל דמאיו גימד אותו. חזר שוב ושוב על המנטרה שבלעדיו הקבוצה הייתה פושטת רגל, למרות שהיא חיה ועומדת מאז 1936, שנים רבות לפני הגעתו של דמאיו. היה זה עשור בו התנתקה הקבוצה מהשכונה, איבדה את השייכות הקהילתית שלה. כמעט ואיבדה זהות. עד שהגיעו אתמול 10 אלף איש לבלומפילד והוכיחו כי הקבוצה תמשיך להתקיים. עם דמאיו או בלעדיו. בליגת העל או בלאומית.

 

בעוד עשור, תוכח אולי הירידה של 2013/14, כדבר הכי טוב שקרה לבני יהודה. אולי.

 

בני יהודה הייתה קיימת לפניו, ותישאר גם אחריו. משה דמאיו (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
בני יהודה הייתה קיימת לפניו, ותישאר גם אחריו. משה דמאיו(צילום: ראובן שוורץ)

 

הנפלא. לכולם – פרידה מיותרת מרהמ"ש

וכמה מילים על עירוני רמת השרון. כמה מילים על קבוצה שבקושי קיבלה מילה בהמולת הצהלה והעצב שהתפשטה אמש בליגת העל ונעה בין מכבי פ"ת לבני יהודה. הקבוצה שגם בנפילתה, לא מעניינת ולא מזיזה לאיש.

 

עירוני רמת השרון החזיקה בכבוד מעורר השתאות את תואר "הקבוצה המיותרת במדינה". כזו הממומנת בתקציב של 5 מיליון שקל לעונה, עבור עיר שבכלל לא מתעניינת בה, או גרוע מכך – אפילו לא מודעת לקיומה.

 

מועדון בלי קהל, בלי נשמה, בלי זהות. רק עם עירייה שמנהלת אותה כקומבינה אישית, מסדרת תפקידים ומבזבזת כספי ציבור על ידי פיטורי מאמנים מהירים. מועדון שריחפה מעליו עונה שלמה עננה של הימורים בלתי חוקיים, עם חשד לאי סדרים ניהוליים של העומדים בראשה.

 

הניצחון 1:2 אמש על הפועל עכו שלא הספיק להישארות בליגה, היה ככל הנראה שירת הברבור של הקבוצה, שספק אם תחזור. ואיש לא יזיל דמעה.

 

אוהבים לדבר על ספורט? עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ'

 

ynet ספורט ברשתות החברתיות:

צפו: חגיגת שער הזויה בליטא

בעיטה חופשית שלא רואים כל יום

צפו בגול מחצי מגרש בקבוצת הנשים של ברצלונה

מי עצר את האוהד שפרץ למגרש בסלובקיה? צפו

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורן אהרוני
אבי לוזון
צילום: אורן אהרוני
מומלצים