חברת דירות מגדל האופרה ניהול (1994), האחראית על ניהול הדירות במגדל האופרה, טוענת כי כתוצאה מפסק הדין שניתן לפני כחודש בבית משפט השלום בתל אביב, שמשמעותו הינה כי שתי חברות ניהול מקבילות שאין ביניהן קשר תפעלנה בבניין מגדל האופרה (אחת לניהול השטח המסחרי והשנייה לניהול הדירות) עלולה להיגרם סכנת חיים למי מבאי, מדיירי ומעובדי הבניין.
שופט השלום יאיר דילוגין נעתר לבקשת 93 מדיירי מגדל האופרה להצהיר כי הסכם הניהול עם חברת דירות מגדל האופרה ניהול בוטל כדין, וכי ההסכם יסתיים במחצית חודש מאי והחל ממועד מתן פסק הדין (30.3.14) רשאים הדירים לנהל משא-ומתן עם חברת ניהול חדשה שתוכל להתחיל את עבודתה מיד לאחר תום ההתקשרות עם חברת הניהול הקודמת.
דילוגין קבע כי קיים
ניגוד עניינים בהמשך מתן השירותים על-ידי חברת ניהול הנשלטת על-ידי חברה שחברת האם שלה (אדרי-אל ישראל נכסים)פועלת בניגוד לדעת הדיירים בכך שהיא מתעתדת לשנות את הייעוד של קומה ג' במרכז המסחרי לדירות מגורים, דבר שלפי שיטת הדיירים עלול להסב להם לנזקים חמורים.
לדעת השופט, בנסיבות הקיימות נוצר ניגוד עניינים ואינטרסים המונע מחברת הניהול דירות מגדל האופרה ניהול להמשיך ולתת שירותי ניהול לדיירי המגדל, וכי המשך מתן שירותי הניהול על ידה הוא בבחינת הפרת חובת הנאמנות שהיא חבה לדיירים במסגרת הסכם הניהול.
בערעורה על פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, טוענת דירות מגדל האופרה ניהול כי שופט השלום טעה בקביעתו לפיה היא מצויה בניגוד עניינים וכי היא הפרה את חובת הנאמנות כלפי הדיירים. לדברי השופט הוכח בפניו כי רוב העולה על 75% מדיירי מגדל האופרה מעוניינים להביא לסיום את הסכם הניהול עימה.
לטענת המערערת, באמצעות עו"ד שי רובינשטיין, הכרעת בית משפט השלום כלל לא הביאה בחשבון את הבוקה והמבלוקה שתיווצר במגדל האופרה במקרה בו יפעלו שתי חברות ניהול מקבילות שאין ביניהן קשר (האחת לניהול השטח המסחרי והשנייה לניהול הדירות).
זאת מאחר שמערכות הבניין לעניין כיבוי אש (ספרינקלרים), גילוי אש, אספקת המים, הניקוז, אספקת החשמל, גנרטור, מיזוג האוויר, מצלמות האבטחה, הקשר האלחוטי, בקרת החניונים, מעליות השירות ובקרת המבנה הינן מערכות משותפות, וכתוצאה מפסק הדין עלולה להיגרם סכנת חיים למי מבאי, דיירי ועובדי מגדל האופרה.
המערערת מציינת כי כיום פועלות במגדל האופרה שתי חברות ניהול: האחת מגדל האופרה-ניהול והפעלה המנהלת את השטחים המסחריים בבניין, והשנייה היא עצמה המנהלת את שטחי הדיור בבניין.
לדברי המערערת, היה ופסק דינו של בית משפט השלום יעמוד על תילו אזי ביום בו אחת או כמה מן המערכות המשותפות של הבניין של שתי חברות הניהול הללו יתקלקלו וידרשו תיקון או החלפה או שיפוץ, כל אירוע שכזה יביא בהכרח לסכסוך בשאלת האחריות לאירוע וכך יוצרו סכסוכים אינסופיים בין הצדדים העלולים להוביל לאינספור הליכים משפטיים.
חמור מכך השיהוי העלול להיגרם בטיפול באותן מחלוקות או טיפול לקוי וחסר באותם מתקנים משותפים עלול לגרום לנזקים לצדים ולצדדים שלישיים, ואף עלול להביא לסכנת חיים למי מבאי מגדל האופרה. לדעת המערערת אין זה מן הראוי לגזור על מגדל האופרה עתיד מעין זה.
לטענת המערערת, היא מעולם לא הפרה את חובת הנאמנות כלפי הדיירים וכי הרוב הדרוש לביטול הסכם הניהול שהינו 75% מעולם לא הושג ולכל הפחות לא הוכח. אשר על כן מתבקש בית המשפט המחוזי להתערב בפסק דנו של בית משפט השלום ולהורות על עיכוב ביצועו עד למתן החלטה בערעור.
-----