|
מכון כושר [צילום אילוסטרציה: סיגל קלטון]
|
|
|
|
|
ציון עטרי פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה להמציא התראת פשיטת רגל ל...בתו ענבל וייס מראשון לציון על יסוד פסק דין חלוט שניתן כנגדה בינואר 2007.
עטרי הגיש תביעה כספית כנגד חתנו ובתו בסך כ-276,000 שקלים בטענה כי ביקשו ממנו הלוואה לשם הקמת מכון כושר בבנימינה ובהמשך גם בזכרון יעקב. לדבריו, הוא נעתר לבקשתם ולאחר הקמת העסק שבו ופנו אליו וביקשו ממנו הלוואות נוספות אשר יוחזרו לו בתוך פרק זמן קצר וגם הפעם נעתר לבקשתם.
לדברי עטרי, משלא הושבו לו כספי ההלוואות בהיקף של כ-270,000 שקלים, הגיש בספטמבר 2005 תביעה כנגד בתו וחתנו. בכתב ההגנה הכחישו השניים את הטענה בדבר הלוואה אולם לא הכחישו את העובדה כי קיבלו מהתובע כספים ו\או את הסכומים הנטענים על ידו.
הנתבעים טענו כי הכספים ניתנו להם על-ידי התובע על חשבון חובותיו כלפיהם מאחר שהינם הינם חלק מכספי חתונה אשר קיבלו כמתנות חתונה ומוחזקים בידי התובע ואשתו נורית עטרי, אותה ביקשו לצרף כצד לתביעה.
בפסק הדין שניתן בתביעה נקבע כי הנתבעים לא הכחישו את טענות התובע בדבר קבלת הכספים האמורים בתביעה, אלא נהפוך הוא לטענתם הכספים שניתנו ועדיין צריכים להינתן הינם כספים מתוך התחייבות חוזית של התובע ושל אשתו כלפיהם, ומתוך כך שהא מחזיק בסכומים שנותרו ממתנות החתונה שלהם.
השופטת חנה ריש-רוטשילד ציינה בפסק דינה, שניתן בינואר 2007 כי היה על הנתבעים להוכיח כי הכספים האמורים שולמו להם על-חשבון כספי החתונה שלהם המוחזקים בידי התובע, אולם מאחר שהם לא התייצבו לדיונים ואף לא צירפו לכתב הגנתם ולו ראשית ראיה להוכחת טענתם האמורה, זכאי התובע ליטול פסק דין כנגדם בהתאם לתביעה.
ריש-רוטשילד אף חייבה את הנתבעים בתשלום הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.
בהתראת פשיטת הרגל נאמר כי על ענבל וייס לשלם לאביה בתוך 7 ימים ממועד קבלת ההתראה את הסך של 276,000 שקלים בצרוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין בינואר 2007 וכן את הוצאות המשפט בסך 10,000 שקלים. היה ולא תפרע את הסכום האמור ייראה הדבר כמעשה פשיטת רגל אשר יוכל לשמש יסוד לבקשת פשיטת רגל כנגדה.