הכור הגרעיני בדימונה הגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע עתירה מנהלית נגד עיריית דימונה לביטול שומת ארנונה לשנת 2014 בסך של 63.5 מיליון שקלים.
במבוא לעתירה נאמר כי העירייה לא נותנת ואינה יכולה לתת לכור הגרעיני שירותים מוניציפליים כלשהם, והדבר נובע מעצם אופיו וטיבו של הכור, ועל כן הכור הינו גוף אוטונומי הנותן לעצמו את כל שירותיו.
בעתירה נטען כי בספטמבר 2005 נחתם בין העירייה לבין הכור הסכם בו נקבעו שיעורי הארנונה שישולמו על-ידי הכור לעירייה, וכל זאת על דעתם של שר האוצר וראש הממשלה. בהסכם נקבע כי סכום הארנונה השנתי יעמוד על 5 מיליון שקלים וזאת לתקופה שבין השנים 2014-2005.
בעתירה נאמר כי הצדדים נהגו בהתאם להסכם משך כל השנים, עד שבינואר 2013 הודיעה העירייה לכור כי היא שוקלת להשתחרר מההסכם, אולם חיוב הארנונה לשנת 2013 עדיין עמד על הסכום המוסכם בין הצדדים בהתאם להסכם מספטמבר 2005.
בעתירה מצוין כי בספטמבר 2013 הוגשה מטעם העירייה תביעה למתן צו עשה נגד הכור, לאפשר לה לבצע מדידה של השטחים, וכי בימים אלה ההסכם בין הצדדים בסוגיה זו מצוי בשלבי הסיום. עתה טוען הכור בעתירתו, כי הוראותיו של ההסכם מספטמבר 2005 מחייבות את העירייה והיא אינה יכולה להחליט באופן חד-צדדי ולא חוקי להשתחרר ממנו.
עוד טוען הכור, באמצעות עו"ד
מרים פורת מפרקליטות מחוז דרום-אזרחי, כי אין מקום לכל טענה לפיה העירייה הסכימה על הסכום שנקבע בהסכם בטעות, וכי "טעות בכדאיות העסקה" אינה טעות המצדיקה השתחררות מהסכם.
בשומת הארנונה שנשלחה על-ידי העירייה לכור הגרעיני נאמר כי מאחר שלא התקבלה כל התייחסות לבקשתה של העירייה לערוך בהסכמה ובתיאום מדידות בנכסי הכור נאלצת העירייה להוציא בשלב זה שומה לפי מיטב השפיטה לשנת 2014 בסכום כולל של 63.5 מיליון שקלים.
לטענת העירייה, מבדיקה שנערכה לאחרונה על ידה, בין היתר על יסוד נתונים שלא היו ידועים לה בעבר, עולה כי על פניו קיים פער עצום בין סכום הארנונה השנתי שמשולם לעירייה על-ידי הכור לבין הסכום שיש לגבות על-פי דין בגין נכסים אלה. אשר על כן, בנסיבות אלה שוקלת העירייה להשתחרר מהוראות ההסכם שנחתם בין הצדדים בספטמבר 2005.