לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית בהיקף מוערך של 2 מיליארד שקלים כנגד הבנקים: אוצר החייל, מרכנתיל דיסקונט, מזרחי-טפחות, איגוד ובנק יהב. זאת בטענה לגביית עמלות שלא כדין בפעילות המרה ומשלוח של מטבע חוץ.

התביעה הוגשה על-ידי יעקב ודבורית דרעי, אורן בניטה ודביר לנגר המתגוררים בקיבוץ גשר הזיו, ועל-ידי עמותת תועלת לציבור.

בתביעה נטען כי הבנקים מקיימים הסדר כובל בכל הנוגע לפעילות במט"ח. ההסדר הכובל כולל בין היתר הסכמה להעלים מעיני הציבור את הפרשי השער המופקעים, אי-תחרות בתחום מטבע חוץ, שימור מחיר השירותים ברמה יציבה ומופקעת לאורך שנים ואי-נקיטה בשום צעד עסקי אחר היכול לפגוע בסטטוס קוו.

לטענת התובעים, הבנקים אינם מספקים גלוי נאות ואף מטעים את לקוחותיהם בנוגע לעלויות הכרוכות בשירותי ההמרה אותם הם מספקים. בנוסף, הבנקים אינם מספקים את המידע הנחוץ כדי לאמוד ו\או להשוות את העלות הכלכלית האמתית של שירות ההמרה.

בתביעה מצוין כי לקוח משלם עמלת תעריפון של כ-0.19% מערך עסקה שהינה תולדה של הסדר כובל בין הבנקים המרכזיים הקיים מזה לפחות 15 שנה.

בנוסף, משלם הלקוח עמלת הפרש שער העומדת בין 0.75% ל-1% מערך העסקה כאשר הפרשי השער אינם מדווחים ללקוחות, והבנקים אף עושים מאמץ אקטיבי לעמעמו ולהעלימו מעיני הלקוח, וגם פעילות ההסתרה של הפרשי השער ושימור העמלה בערכים מופקעים על פני למעלה מ-15 שנה מתאפשרת כתוצאה מההסדר הכובל בין הבנקים.

לדברי התובעים, הבנקים אינם מאפשרים ללקוחות לרכוש את שירותי ההמרה אד הוק מספק מתחרה, ובנוסף הם לא ראו לנכון להקים מסלקה משותפת שתספק ללקוחותיהם גישה ישירה לתעריפי מטבע חוץ האטרקטיביים בשוק הבין-בנקאי ותאפשר להם מחיר טוב בהרבה מהמחיר לו הם זוכים כיום, וזאת על-אף שיכלו לעשות זאת על נקלה.

התובעים מבקשים מבית המשפט, באמצעות עו"ד דביר לנגר, לחייב את הבנקים לפצות את חברי הקבוצה המיוצגת בגין החיובים הבלתי חוקיים שביצעו בשיעור מוערך של 2 מיליארד שקלים, ובנוסף להוציא צו עשה אשר יחסום את יכולתם של הבנקים להמשיך ולתאם את מחירי שירות ההמרה.

בנוסף, מתבקש בית המשפט לחייב את הבנקים להקים ולהטמיע לאלתר מערכת סליקה בין בנקאית בתחום המטבע חוץ ובכך לייתר את בעיית הגילוי הנאות, יכולת ההשוואה וחוסר התחרותיות הנובעים מההסדר הכובל בין הבנקים בתחום המרת המטבע חוץ.

כך קורה, נאמר בתביעה שבשנת 2014 אין לקוחות הבנקים זוכים לגילוי של הרכיב העיקרי בעמלת שירות ההמרה של מטבע חוץ דהיינו עמלת הפרשי השער. בנוסף במצב דברים זה בו הלקוחות אינם יודעים כמה הם משלמים לא תיתכן תחרות אמתית בין הבנקים דבר המאפשר לבנקים לשמר הפרשי שער מוסתרים מופקעים ויציבים ואף מתרחבים עוד מימי המאה הקודמת.