|
|
עין חרוד. שינה אורחות חייו [צילום: אתר הקיבוץ]
|
|
|
|
|
קיבוץ עין חרוד מאוחד הגיש לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים ערעור מנהלי נגד סירובו של רשם האגודות השיתופיות לרשום תיקון בתקנות האגודה של הקיבוץ שעניינו שינוי אורחות החיים בקיבוץ.
בעתירה נאמר כי באוגוסט 2009 החליטה האסיפה הכללית של הקיבוץ על שינוי אורחות החיים שבקיבוץ. כפועל יוצא מכך וכמתחייב על-פי תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), החל הקיבוץ בהליך של שינוי תקנונו, והרשם עצמו פנה ביולי 2012 לקיבוץ בדרישה כי ישנה את תקנונו כך שיתאים לאורחות חייו.
לדברי הקיבוץ, מהלך שינוי התקנון היה ארוך וכלל הסתייגויות רבות, דבר שחייב קיומם של עשרות דיונים ואספות, בהם התקבלו אף חלק מההסתייגויות. משהסתיים הליך שינוי התקנון, קיים הקיבוץ בנובמבר 2012 אסיפה שעל סדר יומה הצעה לתיקון כולל בתקנות האגודה, ובהצבעה שנערכה בקרב 71% מחברי הקיבוץ (248 חברים) הצביעו 201 חברים בעד ההצעה, ואילו נגד ההצעה הצביעו 45 חברים.
לטענת הקיבוץ, משהתברר לו כי הרשם אינו מאשר את התיקון שהתקבל, פנו עורכי דינו של הקיבוץ אל הרשם בבקשה כי יואיל לרשום את התיקון שהתקבל כדין או ינמק מדוע לא ירשום אותו, אולם הרשם לא טרח לנמק בכתב את סיבת הסירוב.
הקיבוץ טוען בפנייתו לבית המשפט כי הרשם אינו מוסמך לסרב לרשום את התיקון בתקנות האגודה שהתקבל באסיפה הכללית, וככל שהוא מוסמך לעשות כן, הרי שבמקרה הנדון הוא עשה שימוש בלתי מידתי בשיקול הדעת המנהלי בו הוא מחויב.
בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד עומר כהן, מדגיש הקיבוץ כי הוא מתנהל על-פי ההחלטה שהתקבלה בשלהי אוגוסט 2009 על שינוי אורחות חייו, וכעת הוא מחויב לשנות את התקנון בהתאם לדין. אשר על כן, מתבקש בית המשפט לבטל את החלטתו של רשם האגודות השיתופיות ולהורות לרשם לרשום את התיקון המוצע בתקנות האגודה של הקיבוץ.
בעתירה נאמר כי בשיחות בעל-פה ציין הרשם כי הסיבה להתעקשותו שלא לרשום את התיקון הינה "שיקולי מדיניות". לטענת הקיבוץ, שיקולי מדיניות או השלכות רוחב יכולים להישקל רק מקום בו הדין אינו ברור או סובל פרשנות.
הקיבוץ טוען עוד כי סמכותו של הרשם לסרב לרשום תקנון הינה סמכות מוגבלת, ומשברור כי התיקון התקבל כדין, על-פי הרוב הדרוש, הינו חוקי, אינו סותר את תקנת הציבור ואינו יוצר אפליה אסורה בין חברי האגודה, אין הרשם מוסמך לא לרושמו.
