|
בלס. גנב עשרות מיליוני דולרים
|
|
|
|
דוד בלס צפוי לעמוד לדין על התנהלותו הבלתי-חוקית בהליכי פשיטת הרגל. מבחינת האינטרס הציבורי, מוטב שהמדינה תוותר לו - בתנאי שיחזיר את כל הכספים שגנב, או שלפחות ישכנע את המדינה כמה בדיוק יש לו כדי לפרוע את החובות לנושיו. במקום שבלס יתארח עוד שנה-שנתיים בכלא, ייצא ויחיה כמו מיליונר - עדיף שהכסף שגנב יוחזר, לפחות בחלקו.
|
|
|
|
הפיננסייר הנוכל דוד בלס, אשר רימה את התנועה הקיבוצית בעשרות מיליוני שקלים בשנות ה-80, ישלם רק 6% מכלל חובותיו. בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר את ההסדר בין בלס לנושיו, באומרו שזהו הרע במיעוטו.
בלס שכנע בשנות ה-80 את התנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"ם) להפקיד בידיו עשרות מיליוני שקלים, אך בדיעבד הסתבר שהוא גנב ממנה 30 מיליון דולר ונדון לשנתיים וחצי מאסר. הונאתו של בלס הייתה אחד הגורמים להסתבכות הקיבוצים, שחייבה את המדינה להזרים להם סכומי עתק ולהכניסם להסדר מורכב שבחלקו נמשך עד היום.
הנאמן בפשיטת הרגל של דוד ואיזבל בלס, עו"ד יעקב בויאר, קיבל תביעות חוב בסך 160 מיליון שקל - רובן לתק"ם, אך מיעוטן גם לאנשים קשי יום (כהגדרתו של בית המשפט). לדבריו, בני הזוג עשו כל שביכולתם כדי לסכל - גם בצורה בלתי חוקית - את מאמצי הנושים כדי להשיג ולו מקצת מן הנכסים שיוכלו לכסות חלקית את החובות. בלס גם לא הגישו דוחות עיתיים כמתחייב ובחלק מן המקרים לא עמדו בתשלומים החודשיים שהוטלו עליהם.
בויאר דיווח, כי המשטרה ניהלה חקירה נגד בלס בשל מעשיו בהליכי פשיטת הרגל והוא זומן לשימוע, אשר עוכב עד לאישור הסדר הנושים - מתוך תקווה שאישור זה יקדם השגת הסדר טיעון איתו. על-פי ההסדר, בלס ישלמו 5.5 מיליון שקל בתוך שלושה חודשים, איזבל תוסיף 300,000 שקל, בני הזוג ישלמו עוד מיליון שקל בתוך שנה וחצי, וימשיכו לשלם כמה אלפי שקלים בחודש.
שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, דניה קרת-מאיר, דחתה את הסתייגותו של הנושה פלטיאל וכטפוגל מן ההסדר, לאחר שקבעה שהנכסים של בלס עליהם הצביע, לא יוכלו לשפר את ההסדר. מדובר בשתי דירות בתל אביב, שבאחת מהן מתגוררים בני הזוג והשנייה רשומה על שם בתם. כמו-כן היה בבעלותו של בלס מלון בבת-ים, אשר נמכר אך הנאמן הגיש תביעה נגד הרוכש וזו טרם הוכרעה.
קרת-מאיר אומרת, כי ההסדר הוא הרע במיעוטו, וכי נראה שלאחר למעלה מעשר שנות מאמצים -נראה שכל חלופה תהיה גרועה יותר מבחינת הנושים. לדבריה, קיים סיכוי קטן ביותר שניתן יהיה לאתר נכסים נוספים שיוכלו להגדיל את הסכום שישולם לנושים. המשך ההליכים יהיה כרוך בעלויות שאיש אינו מוכן לשאת בהן ובתוצאות בלתי ברורות, מוסיפה קרת-מאיר.
קרת-מאיר מצטטת את דבריו של בויאר, לפיהם בלס גרם לחובותיו בצורה מתוחכמת ביותר ולא ניתן לדעת היכן הנכסים שבגינם נוצרו החובות. היא מסכימה גם גם וכטפוגל, אשר טען שמדובר למעשה במתן פרס לבלס, אך שבה ואומרת שאין חלופה טובה יותר.