שופטת: "אין צו לחיפוש בפייסבוק של העובד"

אזרח זר שעזב חברת קייטרינג תבע פיצויי פיטורים ממעסיקיו. בתגובה הם ביקשו להוכיח שהוא התפטר כדי להקים עסק אחר, ולשם כך ביקשו לחייב את "פייסבוק ישראל" לאפשר להם לקבל את כל הפוסטים שלו

עו"ד שני אמרני זרחפורסם: 16.02.14 , 08:18

חברת הקייטרינג "פטיט פוד בע"מ" העסיקה במטבחה אזרח זר ובמרס 2013 נקטעה אצבעו במהלך העבודה. בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד ליאב עמר נגד חברת הקייטרינג לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוא טען שהתפטר חודש לאחר מכן מחמת מצבו הבריאותי ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים ולזכויות נוספות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בכתב ההגנה הכחישה המעסיקה את טענותיו ובאמצעות עו"ד ערן גולן התעקשה שמעולם לא נאסר על התובע להמשיך לעבוד. היא הוסיפה שלאחר הפציעה שב התובע לעבוד למשך כמה ימים, שבהם הוא נראה שבע רצון ואף צילם תמונה שהעלה לחשבון הפייסבוק שלו, ובה הציג את ידיו לראווה. לטענתה, כעבור כמה ימים נעלמו עקבותיו, ככל הנראה בשל כוונתו לפתוח עסק עצמאי.

כדי להוכיח את טענותיה דרשה המעסיקה בין היתר צו המאפשר לה לחטט בחשבון הפייסבוק של העובד. היא דרשה שהצו יורה לפייסבוק ישראל להעביר לידיה את כל הפוסטים שהעלה העובד במהלך העסקתו, את מועדי ההתחברות שלו לאתר, גישה לתמונותיו ומידע על מקום הימצאו.

אילוסטרציה. הצווים המבוקשים לא רלוונטיים(צילום: shutterstock)

המעסיקה ביקשה צווים נוספים על מנת לדלות מידע על העובד, בהם כאלה שיורו למשרד הפנים להעביר לידיה מידע על מקום מגוריו הנוכחי, מידע על העסקים שבהם הוא שותף ורישומי מועדים שבהם הגיע למשרד הפנים על מנת להסדיר את מעמדו בישראל. בכך היא ביקשה להוכיח את טענתה שלפיה העובד דיווח על שעות עבודה בימים שבהם שהה בפגישות במשרד הפנים לשם הסדרת רישיון השהייה שלו.

פגיעה אנושה בפרטיות

הרשמת דפנה חסון זכריה, שדנה בבקשת המעסיקה, ביקשה לענות על השאלה אם המסמכים שהתבקשו רלוונטיים לפתרון הסכסוך ואם גילויים מתבקש ועולה על זכות העובד לפרטיות.

על פי החוק, קבעה הרשמת חסון זכריה, מטרת גילוי מסמכים היא להביא לחשיפת האמת, לעשיית הצדק ולייעל את הדיון. מנגד, האינטרס שלא לחשוף מסמכים מסוימים נעוץ בין היתר בזכות הפרטיות. את האיזון בין הזכויות המנוגדות, קבעה הרשמת, יש לבצע בבחינה של רלוונטיות המסמך המבוקש וחיוניותו לגילוי האמת: ככל שהמסמך יכול לשפוך אור על הסכסוך, כך ייטה בית הדין להורות על גילויו.

אבל בנסיבות המקרה, קבעה, מרבית הצווים שביקשה המעסיקה כלל אינם רלוונטיים להליך. בנוגע לצו לחברת פייסבוק ישראל היא פסקה שהמידע שהתבקש אינו תורם לקידום ההליך, ואף אם היה בו כדי לסייע בבירור המחלוקות בין הצדדים, אין להורות עליו נוכח הפגיעה האנושה בזכות לפרטיות.

"מתן צו כמבוקש על ידי המבקשת, הכולל כאמור שחזור של כל המידע והתמונות שאותן העלה המשיב לחשבון הפייסבוק שלו בתקופת העסקתו, וכן מידע המעיד על מועדי התחברותו של המשיב לחשבון הפייסבוק שלו, וכן מידע הנוגע למיקומו הגיאוגרפי בכל רגע נתון... יש בו משום פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכותו החוקתית לפרטיות", כתבה הרשמת.

לפיכך נפסק כי מבין הצווים השונים שביקשה זכאית המעסיקה לאחד בלבד: הצו המורה למשרד הפנים להגיש את הרישומים על המועדים שבהם נערכו לעובד ראיונות במשרד הפנים ומועדי הארכת תוקף רישיון השהייה שלו בישראל. מאחר שמרבית הבקשה נדחתה, חויבה המעסיקה בהוצאות העובד בסכום של 1,500 שקל.