טפסר משה סויסה, שהיה מפקד שירותי הכבאות בירושלים, זוכה סופית (יום ג', 21.1.14) מכל ההאשמות נגדו - לאחר חמש שנות השעיה וארבע שנים לאחר שהוגש כתב האישום המקורי.
באישום המקורי הראשון נטען, כי סויסה הבטיח לרחמים תשרה, שהתמודד מולו על התפקיד בשנת 2005, כי ימנה אותו לסגנו אם יפרוש מההתמודדות, וכי יחזיר לו 10,000 דולר - חלק מהסכום ששילם תשרה לבא-כוחו במסגרת ההליכים שניהל נגד המכרז. השופט דאז חיים לי-רן קבע, כי סויסה כלל אינו צריך להשיב להאשמות אלו.
באישום המקורי השני נטען, כי סויסה השתמש בשירותיהם של פיקודיו לביצוע מטלות אישיות עבורו ב-43 מקרים שונים. לי-רן קבע כבר במהלך המשפט, כי סויסה פטור מלהשיב על חלק מהאישומים שכן הם התיישנו. לגבי יתר המעשים פסק לי-רן, כי לא הוכח שפיקודיו ביצעו אותם מתוך חשש מפני סויסה. בפסק דינו מתח לי-רן ביקורת חריפה על המשטרה, אשר התעלמה מראיות מזכות, לקתה בתיעוד העדויות ורשמה בצורה מגמתית את הודעותיו של סויסה.
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעורה של המדינה על זיכויו של סויסה, אך כאמור היא החליטה לחזור בה מן האישום השני - וכך ממילא נפל גם האישום הראשון. לדברי המדינה, החלטתה נובעת מכך שחלק מהאירועים התרחשו בשנות ה-90, מכך שלא ניתן להשמיע שוב חלק מהעדים ומפרישתו של לי-רן. את המדינה ייצגה עו"ד נופר פשרל-סלע, ואת סויסה - עו"ד אריאל עטרי.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
