משה חברוני, בכיר לשעבר, מנהל מחוז ירושלים של קופת חולים מאוחדת, טוען כי נפל קורבן למסכת רדיפות והשמצות מצדם של מנכ"ל הקופה, מבקר הפנים והיועץ המשפטי. לטענתו, אולץ לפרוש בבושת פנים, אבל וחפוי ראש ועל סף קריסה נפשית מעבודתו בקופת חולים מאוחדת.

כל זאת, לדברי חברוני, מאחר שהואשם בכך שהעביר למבקר המדינה את המידע עליו התבסס המבקר בדוח החמור ביותר שידעה מערכת הבריאות מעודה ואשר פורסם לפני שלוש שנים על-אודות התנהלות הקופה ובכירים בה.

חברוני הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה בסך 4 מיליון שקלים (לצרכי אגרה) נגד הקופה ובעלי התפקידים בתקופה הרלוונטית: מנכ"ל הקופה שמואל מועלם, מבקר הפנים דוד סומך והיועץ המשפטי מומי דהן.

במבוא לתביעה נכתב כי עניינה במסכת ארוכה, מכוונת ומתישה של הכפשות, העלבות, שקרים והשמצות אשר ביצעו הנתבעים במטרה לפגוע בתובע, במעמדו, בשמו הטוב ובמצבו הכלכלי. עוד נכתב כי פעילותם של הנתבעים גרמה לתובע פגיעה נפשית קשה בעקבותיה הוכר על-ידי המוסד לביטוח לאומי בחודש פברואר 2012 כנפגע תאונת עבודה על-פי סעיף נפשי.

לטענת חברוני (סגן אלוף בחיל המודיעין, נכה צה"ל ממלחמת לבנון הראשונה), אשר כיהן בתפקיד מנהל מחוז ירושלים של הקופה החל מפברואר 2001 ועד לינואר 2008, לקראת סוף שנת 2007 גמרו אומר הנתבעים להביא הלכה למעשה ובאופן שיטתי וסדור לריסוק חייו האישיים והמקצועיים, לסיום עבודתו בקופת החולים ולרדיפה מתמשכת אחריו לאחר הפרישה.

כל זאת, לטענתו, תוך שימוש בשקרים, בהכפשות ובהשמצות ותוך נקיטה בדרכים פסולות, החל מניסיון הפללתו באשמת אונס, בגניבת כספים, קבלת טובות הנאה, אחריות להפסדי הקופה בזמן כהונתו, וכלה בהשמצה לפיה הוא ה"שטינקר" של מבקר המדינה ומשום כך דמו מותר.

חברוני טוען כי גם לאחר פרישתו המאולצת מעבודתו בקופה בבושת פנים המשיכו הנתבעים להכפיש את שמו, להטרידו, לגרום למעסיקיו הבאים להביא לסיום עבודתו, וכן לגרום למניעת מינויו למשרות שונות בהכפישם אותו ובהאשימם אותו בהאשמות שווא.

חברוני מכחיש את ה"אשמה" שייחסו לו הנתבעים של העברת מידע למבקר המדינה, וטוען כי אין להאשמה זו כל יסוד במציאות, אולם אף אם היא הייתה נכונה הרי שאין לראות בה כל דופי. לדבריו, שמואל מועלם, מנכ"ל הקופה דאז, האשימו במהלך ישיבת הנהלה בהיותו זה שגרם למבקר המדינה להתחיל בבדיקת הקופה, וכי הדבר נעשה היות שיש לו חברים טובים במשרד מבקר המדינה. על-ידי כך גרם לו להצטייר כמבקש רעתם של כלל עובדי הקופה.

עוד מציין חברוני כי מועלם הפיץ מסר בקרב העובדים האוסר עליהם להשתתף בהלווית אביו שנפטר כחודשיים לאחר פרישתו מהקופה וכך לא נכח בהלוויה ולו אחד מעובדי הקופה. בנוסף מנע מועלם את פרסום מכתב הפרידה שביקש חברוני לפרסם בקרב עובדי הקופה עם פרישתו על-מנת לטהר את שמו.

חברוני מציין כי השנים הקשות ביותר בחייו היו החל מאותו היום לפני שש שנים כאשר המילים "מואשם באונס" הוטחו בפניו. בתביעה נאמר כי מבקר הפנים טען כי במהלך ביצוע הביקורת בסניף בית וגן של הקופה שבוצעה בהוראת המנכ"ל בשל חשד לאי-סדרים כספיים טענה מנהלת הסניף כי חברוני אנס אותה במהלך שנות עבודתם יחד.

בדיעבד התברר כי המדובר בטענת שווא חסרת כל שחר וכי מנהלת הסניף, לאחר שהבינה כי שימשה כלי משחק בידי הנתבעים לשם הפללתו, חזרה בה מההאשמה החמורה כלפיו. לדברי חברוני, בדיית האונס הייתה מעשה שפל ושקרי, והמשטרה אף החליטה על סגירת התיק.

לדברי חברוני, באמצעות עורך דין אשר אקסלרד, אחרי טיפולים נפשיים ממושכים הכוללים שיחות עם טובי המומחים בטיפול נפשי ונטילת תרופות, הצליח לאסוף כוחות על-מנת להגיש תביעה זו. חלק מהמידע עליו מתבססת תביעתו הגיע אליו ו/או הוכח רק לאחרונה. לטענתו, הוא הצליח להתגבר ולשקם את עצמו ומשפחתו מהמשברים הקשים בחייו הכוללים בין היתר פציעה במלחמה והתאלמנות, אולם מפרשה זו לא עלה בידו להתאושש.

חברוני מציין כי סך כל הנזקים שנגרמו לו, שעיקרם אובדן הכנסות מינואר 2008 ועד גיל הפרישה בספטמבר 2014 (סכום של 3.7 מיליון שקלים) מסתכמים בכ-6.5 מיליון שקלים, אולם הוא העמיד את תביעתו על סך 4 מיליון שקלים לצרכי אגרה בלבד.

הנתבעים טרם הגישו כתבי הגנה.