אליהו זינו שעבד במשך כ-17 שנים בעמותת אהל שרה מרכז לחינוך ולשיקום הילד המיוחד מבני ברק כ"מדריך לילה", טוען כי פוטר רק מאחר שהעז בחוצפתו להינשא לבחירת ליבו.

בתביעה שהגיש זינו לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד העמותה העוסקת בטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים, הוא טוען כי פוטר על-ידי מעסיקתו, מנהלת העמותה מלכה וינברג, באופן חד-צדדי, פוגעני וללא רחמים ומתוך הפליה אסורה. זאת לדבריו לאחר שהודיע בלב שמח למנהלת על נישואיו הקרבים ובאים.

לדברי זינו, הוא ביקש מהמנהלת להמשיך ולעבוד בעמותה גם לאחר נישואיו, אולם המנהלת פירשה את הודעתו על נישואיו הקרבים כפגם בכשרותו להמשיך בעבודתו בעמותה, והבהירה לו חד-משמעית כי במקום העבודה אין מקום לעובדים נשואים וליתר דיוק: "אנחנו לא מרשים ולא מחזיקים עובדים נשואים".

התובע מוסיף כי מעסיקתו אמרה לו כי היה עליו לדעת כי בעת שבחר "בחטאו הרב" להינשא לבחירת ליבו, חרץ עליו את דינו בנוגע להמשך העסקתו בעמותה.

כך, טוען התובע, לאחר שנים בהן העניק לעמותה את שירותיו, הוא פוטר בהודעה טלפונית, ללא שימוע כדין, ללא הודעה מוקדמת, בחוסר תום לב, ללא מתן הזכויות המגיעות לו, תוך הפליה אסורה ואף ללא מכתב פיטורין. לדבריו, הוא פוטר על-מנת לפנות משרה עבור עובד אחר במעמד איש המתאים יותר לעמותה.

לא הפיטורים הראשונים

בתביעתו מציין זינו, כי ידוע לו מידיעה אישית כי מנהלת העמותה, הגב' וינברג, נהגה מפעם לפעם "לפטר" בכתב וללא זכות שימוע כדין עובדים בעמותה אשר עבדו לצדו, מאותה הסיבה של נישואים ללא רשות.

לטענת התובע, באמצעות עורכת הדין ליזה דמרי-בן שחר, בכך שהעמותה פיטרה אותו מן הטעם הפשוט כי הוא עומד להתחתן, הא ותו לא, היא נקטה באפליה פסולה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

זינו מבקש מבית הדין לפסוק לו פיצויים של 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק בגין פיטוריו באפליה פסולה בניגוד לחוק. בנוסף - לפסוק לו פיצויים בגין הפגם שבהליך פיטוריו ללא מתן זכות הטיעון והשימוע, וזאת בגובה 24 משכורות אחרונות ובסך-הכל סכום של 206,000 שקלים.

עוד מבקש זינו מבית הדין לפצות אותו בסכום של 50,000 שקלים בגין עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לו והחוויה הקשה והמתסכלת מפיטוריו. התובע טוען עוד כי יש לשלם לו פיצויי פיטורים ותשלומים נלווים, ובסך-הכל הוא תובע מהעמותה לשלם לו פיצויים בסך 420,000 שקלים.

במכתב שנשלח באפריל השנה על-ידי העמותה לבא-כוחו הקודם של התובע, נאמר כי בחלוף כשבועיים ממועד נישואיו הודיע זינו בשיחה טלפונית כי הוא עוזב את עבודתו לאלתר וכי לא יגיע לעבודה במשמרת הלילה.

"טענות מופרכות"

עו"ד גיל עידן, המייצג את עמותת אהל שרה מרכז לחינוך ולשיקום הילד המיוחד (ע"ר), מסר בתגובה: "מרשתי מצרה על העובדה כי מר אליהו ז'אנו או מי מטעמו בחר להעביר את התביעה לתקשורת, עוד בטרם היא הומצאה לידי מרשתי, ותגובתה הינה רק בהתייחס למפורסם באתרכם.

"לגופן של הטענות ולפיהן מר ז'אנו פוטר על-רקע נישואים, הרי שמדובר בטענות מופרכות וחסרות כל בסיס, שכן מר ז'אנו הוא שהודיע למרשתי על התפטרותו ואף מסר מכתב התפטרות (אותו דרש לקבל בחזרה, למחרת, תוך איומים), וזאת בשל נישואיו ומעבר למקום מגורים מרוחק. מר ז'אנו אף נהג בחוסר אחריות כאשר עזב את עבודתו באופן מיידי וללא כל התראה, כנדרש על-פי חוק, ובכך גרם נזק למרשתי בעת שהותיר אותה בכוח אדם חסר. לאחר התפטרותו של מר ז'אנו וכחלק מדרישתו של מר ז'אנו לקבל פיצויי פיטורין, נוהלה התכתבות בין מרשתי ובין פרקליטו (הקודם) של מר ז'אנו אשר טען כי מר ז'אנו אומנם התפטר, אך הוא זכאי לקבלת פיצויי פיטורים מכוח סעיף 8 לחוק פיצויי פיטורים (העתקת מקום מגורים לרגל נישואים).

"משהתברר למרשתי כי טענתו של מר ז'אנו ולפיה הוא העתיק את מקום מגוריו לרגל נישואיו אינה אמת (בלשון המעטה) - היא דחתה את דרישתו לקבלת פיצויי פיטורים. רק אז ובחלוף מספר חודשים נוספים, החליף מר ז'אנו את פרקליטו וטען לראשונה, באמצעות עורכת דינו החדשה, כי הוא לא התפטר אלא פוטר. כדי לסבר את האוזן עד כמה מופרכות טענותיו של מר ז'אנו (שאין בהם ולו שמץ של אמת) רק אציין כי בניגוד לטענתו ולפיה גב' וינברג פיטרה אותו, הרי שמעולם לא התקיימה כל שיחה בין מר ז'אנו ובין גב' וינברג באשר ל"נישואיו הקרבים" וגם לא בנוגע להפסקת עבודתו. מאידך-גיסא, מר ז'אנו שוחח עם נציגות אחרות מטעם מרשתי (ובכלל זאת עם הממונה הישירה עליו) והודיע להן במפורש כי הוא מתפטר מעבודתו. לאחר שמרשתי תעיין בכתב התביעה היא תגיש תגובה מפורטת לבית הדין".