החוקרים ניסו לבדוק אם ויאגרה תוכל להרחיב את כלי הדם ולהגביר את זרימת הדם לרחם, וכך להקל על הכאב. ההנחה הייתה שעבור נשים מסוימות הסובלות מ-PD הגברת זרימת הדם לאזור תוכל להעלות את רמת החמצן לרקמות האגן וכך להקל על הכאב.
מחקרים קודמים בדקו שימוש אורלי בויאגרה לטיפול בהתכווצויות של המחזור החודשי, וגילו כי התרופה יכולה להקל על כאבי אגן, אך תופעות הלוואי מהשימוש האורלי היו במקרים רבים כאבי ראש ולכן הרופאים שללו את השימוש בה. זה הניסיון הראשון לשימוש וגינלי בויאגרה לטיפול בכאבי מחזור.
הנרתיק היא דרך יעילה להעברת התרופה משום שהוא סמוך לאזור המטרה ולכן מפחית את הסבירות לתופעות לוואי.
לצורך המחקר גייסו החוקרים 25 נשים מבית החולים הכללי נובה גרדיסקה ונתנו להם 100 מיליגרם של גלולת סילדנפיל או פלצבו. המטופלות דירגו לאחר מכן את רמת הכאב שחשו במשך ארבע שעות.
הסילדנפיל, שניתן בדרך וגינלית, הצליח להביא להקלה משמעותית בכאבי המחזור ללא תופעת הלוואי שאיפינו את הטיפול האורלי. הנשים דיווחו על הקלה משמעותית פי שניים בהשוואה לאלו שקיבלו פלצבו.
אחד הממצאים אותו לא הצליחו החוקרים להסביר הוא שזרימת הדם לרחם התגברה הן לאחר השימוש בסילדפיל והן לאחר השימוש בפלצבו, ממצא שלא תאם את התאוריה הראשונית שלהם.
עורכי המחקר הדגישו כי יש צורך במחקרים עתידיים כדי לאשר את תוצאות המחקר הקטן שערכו וכדי לגלות את הדרך המדויקת בה הויאגרה עזרה להקל על כאבי המחזור. במידה שמחקרים עתידיים יאשרו את הממצאים, הרי שסילדנפיל יכולה להפוך לאופציה טיפולית לנשים הסובלות מ-PD.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
