ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין סבורה כי לכללי האתיקה של עורכי הדין יש תחולה גם במישור האישי במקרים של התנהלות אובססיבית, תוקפנית ומשפילה מצדם של עורכי הדין המעידה על פגם מוסרי חמור אם לא למעלה מכך. אשר על כן החליטה הוועדה לערער על קולת עונשה של עורכת דין תושבת ראשון לציון נגדה הוגשה קובלנה בגין עבירות של נקיטת לשון איום, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע, התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, ואי מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט.

בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע את עורכת הדין בעבירה של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין והשעה אותה מהלשכה לתקופה של שנה, פיצוי למתלוננת בסך 5,000 שקל, תשלום הוצאות ללשכה בסך 3,000 שקל ושנת השעיה על תנאי.

ועד המחוז ערער לבית הדין המשמעתי הארצי על זיכויה של עורכת הדין מהעבירות מהן זוכתה ועל קולת עונשה ומאידך ערערה עורכת הדין על הרשעתה בהתנהגות שאינה הולמת ועל חומרת עונשה. ערעור הלשכה נדחה ברוב דעות, ומאידך התקבל ערעורה של עורכת הדין.

אולם, ועדת האתיקה במחוז תל אביב והמרכז הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על פסק דינו של בית הדין ובקשה להרשעתה של עורכת הדין בעבירות שיוחסו לה בקובלנה והשעייתה מהלשכה ל-5 שנים בנוסף ליתר העונשים שהוטלו עליה.

בכתב הקובלנה נטען כי על-רקע מערכת יחסים רומנטית שניהלה אישה עם בעלה, הטרידה אותה הנאשמת במשך למעלה מארבעה חודשים, איימה עליה ועל קרוביה, התבטאה באופן בוטה וחמור כלפיה, בין היתר באמצעות שיחות טלפון והודעות דואר אלקטרוני תוך נקיטת לשון איום, ואף תלתה בקרבת מקום מגוריה של המתלוננת מודעה המכפישה את שמה. בקרבת מקום מגוריה בה נכתב בין היתר: "הורסת משפחות, היזהרו והישמרו מפניה, אינה בוחלת בקיום יחסים עם גבר נשוי, אב לילדים".

בין היתר שלחה עורכת הדין למתלוננת הודעות דואר אלקטרוניות ובהן האיחולים הבאים: "שתהיה לך שנה רעה של עצב, צער, כאב, סבל, אכזבות, עוני, מחלות, שנאה ובדידות, הרסת בית ומשפחה. מי ייתן ותכתבי בספר המתים לאחר סבל וכאב, זונה. לא חוכמה להזדיין עם גברים נשואים, זונה עלובה ומסריחה".

בקובלנה נטען כי מדובר בהתנהלות קשה המזעזעת את אמות הספין ובהתנהלות מתעמרת בצורה מחפירה כלפי המתלוננת אשר הייתה במערכת יחסים אישית במשך מספר שנים עם בעלה. עוד טענה ועדת האתיקה בבית הדין המשמעתי כי הנאשמת הטיחה במתלוננת גידופים ונאצות שהנייר אינם סובלם והיפים לאחרון יושבי הקרנות ומכתימים כל עורך דין המתבטא כך.

עורכת הדין טענה להגנתה כי המעשים נבעו ממצוקתה הנפשית הרבה עם גילוי בגידתו של בעלה. בעקבות הגילוי חרב עליה עולמה והיא התמוטטה כליל. בעלה העיד כי רעייתו היא הקורבן האמתי בפרשה עגומה זו ובנוסף הדגיש את מצבה הנפשי הקשה.

בערעורה לבית המשפט המחוזי טוענת ועדת האתיקה המחוזית של הלשכה כי בית הדין המשמעתי הארצי טעה בקביעתו לפיה כתב הקובלנה לא יכול לדון במעשיה של הנאשמת נוכח העובדה כי אלה חלים במישור חייה הפרטיים. לדעת ועדת האתיקה הצבת רף כה נמוך מהווה מדרון חלקלק שהדרך לתחתיתו מסוכנת.

בערעור נטען עוד כי פסק דינו של בית הדין המשמעתי אינו משקף כלל ועיקר את חומרת העבירות ואת אלמנט ההרתעה המתחייב, וכי התנהלותו של עורך דין בתחום האישי הינה שאלה שראוי ושצריך כי דיני האתיקה יעסקו בה.

בערעור נטען כי בית הדין הארצי שגה בקביעתו כי יש לזכות את הנאשמת מעבירות המשמעת המיוחסות לה רק בשל העובדה כי מעשיה החמורים התקיימו במישור הפרטי בלבד.

אשר על כן מתבקש בית המשפט המחוזי למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשמת ולגזור עלה עונש ראוי שיהלום את חומרת מעשיה אשר אין להם אח ורע.