בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
על לחצים ועל רווחים "כלואים"
|
אין כל סיבה שמי שמעסיק צבא של יועצים בענייני משפט ומיסוי, כמו-גם גדודים של רואי-חשבון, לא ישלם מס אמת - ובמועד החוקי
|
עכשיו חובה לשלם [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
רשות המיסים השתבחה השבוע - באופן גלוי ובמופגן - בכך כי גופים עסקיים-כלכליים דוגמת חברת הענק "טבע" ניאותו לשלם מיסים בגובה מיליארדי שקלים חדשים, בגין רווחיהם "הכלואים". מעודדת מהצלחתה פרסמה רשות המיסים הודעה לעיתונות, לפיה היא לא תהסס להוציא הודעות שומה אף במזומן לחברות שיסרבו לשלם מיסים על רווחיהן "הכלואים" ובכלל זה אם עשו הן שימוש בכספים מרווחיהן אלה, למטרות השקעה או אחרות. דומה, כי דין שווה חייב לחול גם על השימוש שעשו - ככל שעשו חברות דוגמת חברת "טבע" - שנמנעו משך שנים מלשלם לרשות המיסים כל מס שהוא על רווחיהן "הכלואים". העובדה, כי לאחר שנים רבות של אי-התייחסות, כלל וכלל, לדרישותיה של רשות המיסים לשלם מס על רווחים "כלואים" של חברות ענק, אלה או אחרות והסכמתן - כעת, לאחר שנים ובדיעבד - לשלם מס בגין רווחים אלה, אינה פוטרת חברות ענק אלה מחבויות נוספות. כוונת הדברים הינה החבות להעביר לקופת המדינה רווחים שנעשו משך השנים, בכספים צבורים אלה, על חשבון הציבור. אין כל סיבה להעניק כל הטבות שהן, על חשבון קופת המדינה, למי שהתעשרו בעבר - פעם נוספת. פעם אחת, נמנעו חברות הענק מלהעביר, בזמן אמת, המיסים המגיעים מהן, לרשות המיסים, ופעם שנייה הותירו בידיהן רווחי העתק שהן עיכבו תחת ידן, לכאורה, שלא כדין, משך שנים וללא כל צידוק חוקי שהוא. דווקא העברת הכספים, כעת, מוכיחה את איתנות וצדקת רשות המיסים בקשר לחבותן של חברות אלה להעביר סכומי עתק אלה, לפני שנים הרבה. אחת מהרעות החולות בציבוריות הישראלית היא הפטור שניתן למי ש"מסכים" - בדיעבד ולאחר שנים - לבצע את שהיה עליו מוטל לבצע, מלכתחילה, על-פי הוראות הדין וההלכה הפסוקה. העובדה, כי רשות המיסים, בכל הכבוד הראוי, גילתה מורך-לב ולא גררה חברות ענק אלה אל בתי-המשפט, כדי לכפות עליהן לשלם חובות המס שלהן, אינה מצדיקה מתן הנחות והקלות נוספות לחברות מפרות חוק אלה, בכל הכבוד הראוי. אין כל סיבה להקל בעניינם של מי המפרים הוראות חוק בגלוי ופשוט "מצפצפים", עליו, בהכירם את עוצמתם הכלכלית והפוליטית. אין להקל על מי ששעה שמשתנה הלוך-הרוחות הציבורי, ממהר להחזיר חובותיו לקופת המדינה, על בסיס קרן החוב ואולי - אולי בתוספת ריבית בלבד. אין כל סיבה להתחשב במי שהתעשרו בהחזיקם בכספים לא להם ושלא לחייבם גם בגין השימוש שעשו בכספים אלה, שאינם שלהם, משך שנים רבות. גוגל לא משלמת רשות המיסים הינה ראש וראשונה נאמנו של ציבור משלמי המיסים בישראל. אין כל סיבה לכך, כי ראש רשות המיסים, יעניק פטור לחברות שלא שילמו מיסיהן במועד ויסתפק, אם בכלל, בחיובן, בתשלומי ריבית והפרשי הצמדה, יהיו הם גבוהים ככל שיהיו. מי שעשה רווחים על חשבון הקופה הציבורית, חייב להחזיר רווחים אלה שעשה - ובמלואם לקופה הציבורית, כאשר בנוסף יש לקנוס אותו בקנס משמעותי כדי למנוע אחרים לילך בדרכיו. התנהלותה של רשות המיסים בכל הקשור לגביית החובות מחברות הענק בגין אי-תשלום מיסים, בזמן אמת ובמלואם, בגין רווחיהן "הכלואים", מזכירה תקופת כהונתו של שר האוצר המנוח, פנחס ספיר ז"ל, שהקל על בעלי הון על חשבון קופת-הציבור. הייתה זו תקופה והיו אלה ימים שבהם מוסדות הביקורת הציבורית היו מפותחים פחות מהיום וביקורתו של בג"ץ על מעשי המינהל, פחותה הייתה מבתקופתנו אנו. אין כל סיבה להפלות בין היחיד, חייב המס, לבין חברה בעירבון מוגבל, החייבת במס לרשות המיסים. אין כל סיבה שמי שמעסיק צבא של יועצים בענייני משפט ומיסוי, כמו-גם גדודים של רואי-חשבון, לא ישלם מס אמת - ובמועד החוקי. איש אינו כופר בזכאותן של חברות לדאוג, ראש וראשונה, לרווחתן הכלכלית ולהתעצמותן העסקית. יחד עם זאת, יש לעקור מן השורש תופעה של חברות בינלאומיות העושות עסקים בישראל, אולם כשבאים לגבות מהן מס טוענות הן, כי הן אינן מנהלות עסקים בישראל. לכל היותר - טוענות הן, כי יש להן נציגות עסקית בישראל, שאינה מעורבת בפעילות העסקית של החברה עצמה, שמקום מושבה הינו במדינות בה נהנות הן מהקלות מס משמעיות. מחמת הגילוי הנאות אציין, כי במסגרת פעילותי השוטפת, כמי שעוסק בעריכת-דין לפרנסתו וכמי שפורסמו בעניינו דברים באינטרנט, בהקשר ובהדבק דברים לקישורים ממומנים של ענק-המדיה, חברת "גוגל", פניתי לקבלת מידע ממשרדיה של חברה זו, הרשומים בתל אביב. בתגובה נעניתי כי חברת "גוגל" אינה מנהלת עסקים בישראל וכי אם מבקש אני לקבל מידע בקשר לפרסומים ממומנים שלה, הקשורים למדיה הישראלית, שומה עלי לפנות אל משרדיה באירלנד. שם - כך נטען במכתב שנשלח אלי מטעם חברת "גוגל" - מנהלת היא את עסקיה. גם חשבוניות המס שמוציאה חברת "גוגל" בישראל, אינן כוללות בחובן מרכיב של מע"מ, שכן אין הן מונפקות בישראל, למרות שלחברה זו יש מאות - ואולי אף אלפי - לקוחות, עמם מצויים נציגיה בקשר יומיומי ושוטף בישראל. מצב דברים זה מאפשר לחברות ענק דוגמת "גוגל" שלא לשלם מיסים, כלל וכלל, לרשות המיסים בישראל, לא בשל טענת רווחים "כלואים", אלא בשל טענה, כי חברת "גוגל" אינה מבצעת כל עסקים שהם, במישרין (ואולי אף בעקיפין), בישראל, וזהו - בכל הכבוד הראוי - מצב אנומלי ובלתי הוגן, לחלוטין. יש לשנות את החוק, באופן שמי המעניק שירותים לתושבי ואזרחי מדינת-ישראל, בישראל, ואפילו שמקום ניהול עסקיו הינו חוצה לה, ישלם מיסים בקשר לעסקים בתקופת פעילותו העסקית - הגם שמרחוק ובאמצעות חברה אחרת - לרשות המיסים.
|
|
הכותב הוא השותף-המייסד של חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין.
|
|
תאריך:
|
13/11/2013
|
|
|
עודכן:
|
13/11/2013
|
|
עו"ד חיים שטנגר
|
על לחצים ועל רווחים "כלואים"
|
|
התפתחותה של מגמת "כלכלת שוק עולמי חופשי" ושל חברות רב-לאומיות מביאה לצד שביעות רצון חומרית, נוחות קיומית, הישגים מדהימים בתחום המדע והטכנולוגיה, שפע של מידע וידע המתעדכנים כל שנייה, שפע של דימויים וריגושים, שפע של מוצרים, קצב מטורף של שינויים, התפתחות זו מביאה גם ניתוק בן אישי (הפייסבוק, איסטגרם, הטוויטר ועוד, כולם הזההות החדשה של אדם), התמכרויות, חולאים כמו דיכאון, הפחתת ערך עצמנו, אינדיבידואליזם, אגואיזם ולוחמנות ולכן, לא מפתיע שהרבה מאוד ארגונים/עסקים/עיריות (הבחירות בפתח) מתייחסים לציבור ולעובדים כאל פיונים על לוח המשחק הכלכלי והאינטרס האישי.
|
|
|
בשולי הכותרות: הַנציחו את השואה במוסדות החינוך אובמה האנדרדוג וביבי המנהיג די לדוספוביה ולקינוח בית הבד
|
|
|
ואז ג'ון קרי טס אחוז אמוק לז'נבה. השלום בא ומוכרחים לתפוס אותו בקרניו. האירנים ראו ולמדו שהאמריקנים בלעו את הפיתיון כמו אז, במינכן 1938. רק מטרייה חסרה לקרי. סוחרים אירנים מרקידים בחלקת לשונם את המערב השוקע. אם קרי רץ, אפשר להקשיח עמדות.
|
|
|
מוסד חדש קם בלשכת עורכי הדין שלא בא זכרו בחוק הלשכה ובתקנותיו, ובעצם הוא מעולם לא התקיים קודם לקדנציה האחרונה. מוסד זה קרוי בלשכה - מועצת חמש המשפחות (אופס, סליחה, צריך לומר מחוזות) הלשכה. "מועצה" זו מגיבה מעת לעת כגוף עצמאי על המתרחש בעולם המשפט.
|
|
|
אחרי 140 דיוני הוכחות, נכנס משפט הולילנד לישורת האחרונה: הסיכומים ואחריהם פסק הדין. זוהי נקודת זמן מתאימה לסיכומים משלנו, וגם לקצת השערות לגבי הצפוי בהמשך.
|
|
|
|