|
גידול בפעילות בנמלי ישראל באופן עקבי זה למעלה מעשור [צילום: AP]
|
|
|
|
|
במחצית הראשונה של שנת 2013 שונעו בנמלי ישראל למעלה מ-25 מיליון טון של מטענים ביחס ל-23.6 מיליון טון מטענים במחצית הראשונה של שנת 2012 ו-22.5 מיליון טון במחצית השנייה של 2012. כך עולה (יום ב', 4.11.13) מפרסום דוח איגוד המשתמשים בהובלה ימית. מתוך הכמות הנ"ל שונעו ביבוא כ-14 מיליון טון וביצוא כ-11 מיליון טון (ביחס ל-13.5 מיליון טון ביבוא ופחות מ-10 מיליון טון ביצוא באותה תקופה אשתקד).
גם בחינה של תנועת המכולות בנמלים מצביעה על גידול של כ-2.5% במחצית הראשונה של שנת 2013 לעומת המחצית הראשונה של שנת 2012. בחינה של כמות המכולות המלאות שנכנסו או יצאו משערי הנמלים, מצביעה אף היא על גידול של קרוב ל-20,000 מכולות בין ינואר-יולי 2012 לינואר-יולי 2013.
מנהל המחלקה הכלכלית באיגוד, אביאל קורן, שערך את הבדיקה, מציין כי מגמת גידול הפעילות בנמלי ישראל נמשכת באופן עקבי זה למעלה מעשור מלבד החריג שנרשם בשנת 2009, עקב המשבר הכלכלי העולמי. קורן מציין עוד כי בבחינת כמות המכולות המלאות יש גידול של 3% ביבוא ו-1.1% ביצוא - 16,400 מכולות ביבוא במחצית ראשונה של 2013, ביחס למחצית הראשונה אשתקד, וגידול של 3,000 מכולות בלבד ביצוא בתקופה זו בהשוואה בין 2013 ל-2012.
העיצומים פוגעים משמעותית בנמל חיפה
באיגוד המשתמשים בהובלה ימית מתריעים כי מגמת הגידול העקבית עלולה להשתנות בעקבות העיצומים הננקטים לאחרונה בנמל, וכי כבר עכשיו מסתמנת ירידה של עשרות אחוזים בפעילות נמל חיפה עקב העיצומים.
הגידול העקבי בפעילות נמל חיפה, הנמשך ברציפות משנת 2010, נמשך גם במחצית הראשונה של שנת 2013. גידול זה בא לידי ביטוי בכל אחת משלוש צורות מדידה - על-פי תנועת המטענים בטונאז', על-פי כמות המטענים בטונאז' המובלים במכולות ועל-פי כמות המכולות. זאת, לעומת ירידה בפעילות נמל אשדוד לפי כל אחד מפרמטרים אלו, בהשוואה בין פעילות נמלים אלו במחצית הראשונה של 2013 לבין הפעילות במחצית הראשונה של 2012.
עם זאת, יש לזכור כי כמויות השטעון (מטען במעבר בין מדינה למדינה שאינו מיועד לישראל) נמצאות בגידול עקבי בנמל חיפה, שדרכו עוברים כמעט כל השטעונים המגיעים לישראל (בשנת 2012 הסתכמו כמויות השטעון בחיפה בכ-238,000 TEU (גידול של 19% לעומת השנה שקדמה), ובנמל אשדוד עברו 16,007 TEU בשטעון). למעשה, למרות שנמל חיפה משרת מספר מכולות גדול יותר מנמל אשדוד, הרי כמות המכולות, העוברות דרכו שלא בשטעון, כלומר, עם סחורה הנכנסת לישראל או יוצאת ממנה, היא קטנה מהכמות העוברת בנמל אשדוד. נראה כי בשל התרכזות השטעון בנמל חיפה והיקפיו, מסתמן איזון בין הנמלים בפעילות היבוא לישראל והיצוא ממנה, עם יתרון קל לנמל אשדוד.
עוד נמצא כי בשני הנמלים הנוספים, נמל אילת ונמל מספנות ישראל, ניכרת מגמת גידול משמעותית, המעידה על התפתחותם. עם זאת, שני נמלים אלה יחד משנעים רק כ-7% מטונאז' המטען בנמלים בישראל.
באיגוד המשתמשים בהובלה ימית מדגישים כי הגידול העקבי בהיקף השטעונים דרך נמל חיפה, המסתמן כבר שנים כ"האב" המועדף במזרח התיכון על-ידי חברות ספנות רבות, בצד הגידול הנמשך בסחר הישראלי, מחייב את מקבלי ההחלטות להשקיע בפיתוח מקביל של שני הנמלים, בצד הקמת הרציפים החדשים, שעליה החליטה ממשלת ישראל.