|
|
הייעוד היה קרקעות חקלאיות [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
הסוכנות היהודית הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה בסך 31 מיליון שקל נגד רשות מקרקעי ישראל בטענה להפרה יסודית וגסה של סיכום שהושג בין הצדדים, לפיו הסוכנות תעמיד לרשות הלוואה לצורך מימון רכישת קרקעות חקלאיות שיועדו להשלמת משבצות של ישובים חקלאיים.
במבוא לכתב התביעה נאמר כדלקמן: "לא בכל יום מגיעה לפתחו של בית המשפט תביעה בה הסוכנות היהודית, שותפה אסטרטגית של מדינת ישראל בכלל ובישוב הארץ בפרט, לה מעמד ייחודי המוסדר בחוק, תובעת את רשות מקרקעי ישראל, אורגן המנהל את קרקעות המדינה, ועל שום מה? עניינה של התביעה הוא ברצונה הטוב של הסוכנות לסייע לרשות במפעל הציוני ולהעמיד לרשותה סכומי כסף עצומים כהלוואה לצורך פדיון קרקעות".
הסוכנות מציינת כי בראשית שנות ה-70 ביקשה הרשות לפדות את זכויותיהם של חוכרים בעלי חוות פרטיות ברחבי הארץ, אשר החזיקו במקרקעין על-פי חוזי חכירה ארוכי טווח. פדיון הזכויות נועד לצורך הקמת מאגר קרקעות שיהיה זמין לצורך הקצאת הקרקעות מחדש ליישובים שונים לצורך קיום ענף החקלאות.
הואיל ולרשות לא היו הכספים הדרושים לצורך פדיון הזכויות, פנה האגף החקלאי ברשות לסוכנות בתיווך שר החקלאות דאז על-מנת שתשתתף ברכישת המקרקעין החקלאיים מידי אותם בעלי חוות פרטיות. זאת על-מנת ליצור מעין "בנק קרקעות" שיהווה מקור להשלמת משבצות של ישובים קיימים או לצורך הקמתם של ישובים חקלאיים חדשים.
בתביעה מצוין כי פירעון הכספים שהלוותה הסוכנות לנתבעת התבצע על-ידי היישוב החקלאי אליו צורפה הקרקע שרכישתה מומנה כדי מחצית על-ידי הסוכנות. אולם, נטען על-ידי הסוכנות כי חלק גדול מהקרקעות אשר מחצית מעלות רכישתן מומנה על ידה, לא צורפו ליישובים חקלאיים.
לדברי הסוכנות, הנתבעת קיבלה החלטה במוסדותיה המונעת ממנה את האפשרות להיפרע מהיישובים אשר קיבלו חלק מהמקרקעין לתחום משבצתם החקלאית, ומאחר שהנתבעת מנעה בפניה את הדרך לקבלת החזר ההלוואה שהעמידה לה, מהישובים החקלאיים, היא פנתה אליה בדרישה להחזר ההלוואה.
בתביעה נטען כי מאז שנת 2006 דוחה הנתבעת את הסוכנות היהודית בלך ושוב, תוך שהיא משנה בכל פעם את גרסתה בנוגע למהות ההלוואה שניתנה לה ובהתאם את הצעותיה לפתרון הסוגיה.
לטענת הסוכנות, הנתבעת הודתה מספר פעמים בעבר בכתב בהשתתפותה הכספית של הסוכנות בפדיון הקרקעות ואף הצהירה כי לא תאשר ביצוע כל עסקה במקרקעין ללא קבלת הסכמתה של הסוכנות. אולם חרף התחייבותה לא השיבה הנתבעת את ההלוואה לסוכנות ואף הציעה לה נזיד עדשים בדמות פיצוי חקלאי מופחת תוך העלאת טענות שווא שונות בדבר זכויות הסוכנות.
אשר על כן מתבקש בית המשפט לחייב את הרשות לעמוד בהתחייבויותיה ולהשיב לה את הסכומים אותם העמידה לה כהלוואה לצורך פדיון הקרקעות. לחלופין להשיב לה את כל הקרקע המוחזקת על ידה תמורת קבלת מחצית מהפיצוי החקלאי בגין השטח שיושב.
