חברת
דניה סיבוס מאור יהודה, חברה-בת של
אפריקה ישראל, נתבעת לשלם 8.8 מיליון שקל לחברת ב. פלג אדריכלים ומתכנני ערים 1997, העוסקת בין היתר בתכנון אדריכלי של מבנים ומרכזים מסחריים בארץ ובעולם. זאת בטענה לאי-תשלום יתרת שכר טירחתה בהתאם להסכם ההתקשרות שנחתם בין הצדדים לביצוע עבודות תכנון בפרויקט הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב.
בתביעה נאמר כי הסכם ההתקשרות בין הצדדים נחתם במרס 2006 ועל פיו היה על התובעת לתכנן בעבור הנתבעת 21 תחנות תת-קרקעיות ("הקו האדום") בהן עתידה לפעול הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב. שכרה של התובעת בגין ביצוע הפרויקט בשלמות עמד על סך כ-21 מיליון שקלים.
לדברי התובעת, היא ליוותה את הפרויקט וביצעה את עבודות התכנון במקצועיות במשך כחמש שנים והספיקה לבצע כ-50% מכלל עבודות התכנון עד להודעתה של הנתבעת על הפסקת ההתקשרות עמה.
לדברי התובעת, דניה סיבוס הפסיקה את ההתקשרות עמה באופן חד-צדדי ומסרבת לשלם לה את שכרה על-פי הסכם ההתקשרות בגין עבודות התכנון שבוצעו בפועל. התובעת מציינת כי בניסיון להקטין את נזקיה ולהימנע מניהול הליך משפטי, היא נעתרה לבקשת הנתבעת והסכימה לפנים משורת הדין ולצרכי פשרה בלבד, להפחית את סכום שכר הטרחה המגיע לה בסך 10.2 מיליון שקל, וזאת בכפוף לתשלום מלוא סכום הפשרה בפועל בסך 2.4 מיליון שקל בלבד.
בתביעה מצוין כי לאחר שדניה סיבוס לא עמדה בתנאי הזיכיון, הלאימה המדינה את הפרויקט, הפסיקה את עבודתה של דניה סיבוס בפרויקט, ונכון להיום הפרויקט מבוצע על-ידי החברה הממשלתית נתיבי תחבורה עירוניים.
אלא שלטענת התובעת, דניה סיבוס הגדילה לעשות ובהמשך להפרת הסכם ההתקשרות הפרה ברגל גסה גם את הסכם הפשרה, ונכון למועד זה, על-אף שחלפה כשנה ממועד התשלום הקבוע בהסכם הפשרה לא שילמה לה את מלוא סכום הפשרה.
בנסיבות אלה לא נותר בידי התובעת אלא לעתור לבית המשפט בתביעה לביטול הסכם הפשרה ולחיובה של דניה סיבוס בתשלום יתרת שכרה על-פי הסכם ההתקשרות, וכן לחיובה בפיצוי בגין מניעת/אובדן רווח צפוי נוכח הפסקת ההתקשרות באופן חד-צדדי לאחר ביצוע 50% מעבודות התכנון.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
