שתף קטע נבחר

התגייסו לשירות הלאומי - ומצאו קריירה

טל רקטן החליטה להיות מדריכת טיולים בזכות הניסיון שצברה בשירות הלאומי, גדיר סועאד התנדבה בגני ילדים בקריית טבעון וכיום היא עובדת במועצה, הבטם דקה הפכה למנהלת הוסטל ברמלה וויקטוריה ברמי החלה ללמוד לתואר ראשון באופטומטריה. יש תמורה

כ-13 אלף צעירים וצעירות מתגייסים לשירות הלאומי-אזרחי מדי שנה עם תום לימודי התיכון. עבור חלקם לפחות, מדובר בתחנה ראשונה בדרך לקריירה - שוחחנו עם מספר צעירים שהתגייסו לשירות לאומי באמצעות "עמותת שלומית", ובחרו להפוך את התחום שבו התנדבו למקצוע.

 

 

"קיבלתי ביטחון עצמי"

גדיר סועאד (22), צעירה מהמגזר הבדואי המתגוררת במועצה המקומית בבסמת טבעון, עובדת בגני ילדים בקריית טבעון הצמודה, כסייעת תגבור חינוך מיוחד וכסייעת בגן חובה. את צעדיה הראשונים בתחום עשתה בשירות הלאומי, עם תום לימודיה בתיכון. "לאט לאט נכנסתי למערכת ועכשיו אני סייעת בגן ילדים, לקראת מבחן הסמכה לסייעת".

 

סועאד מספרת כי במהלך השירות עבדה שנה אחת עם ילדים בבית ספר ובמועדונית בכפר, לאחריה ניסתה לחפש עבודה בתחום אולם ללא הצלחה. משום כך היא החליטה להתנדב לשנה נוספת, הפעם בגן ילדים ובצהרון השייך למתנ"ס העירוני בקרית טבעון. בתחום השירות, לפני כשנתיים, היא ביקשה ממנהל המתנ"ס להמשיך לעבוד בצהרון והוא שמח להעתר לבקשה.


סועאד. התנדבה לשירות לאומי באמצעות עמותת שלומית (צילום: מוחמד שנאוי) (צילום: מוחמד שנאוי)
סועאד. התנדבה לשירות לאומי באמצעות עמותת שלומית(צילום: מוחמד שנאוי)

 

סועאד מספרת כי תמיד רצתה לעבוד עם ילדים וכי השירות הלאומי היווה עבורה מעין תקופת התמחות ולמידה של התחום. בעתיד היא מקווה ללמוד הוראה. "החלום שלי תמיד היה לעבוד בתחום החינוך, אבל לא ידעתי מילה בעברית ולא ידעתי איך אצליח להשתלב במקצוע. בשירות הלאומי הכרתי אנשים, למדתי את השפה וקיבלתי יותר ביטחון עצמי שסייע לי".

 

אף כי רוב חבריה ובני משפחתה התגייסו לדבריה לצה"ל או לשירות לאומי - לסביבה שלה לא היה קל בתחילה עם הבחירות שעשתה. "דיברו עלי הרבה מאחורי הגב, אבל עמדתי על שלי", היא מספרת. "אבא שלי לא הבין למה אני צריכה לעשות עוד שנה, אבל היום כשהוא רואה את מה שקיבלתי, הוא שמח שהוא לא עצר אותי וגם אני מרוצה". כיום אחותה הקטנה הולכת בעקבותיה.

 

אלבום שהכינו הילדים לסועאד ()
אלבום שהכינו הילדים לסועאד

 

גם הבטם דקה (32), נשואה ואם לשני ילדים, מספרת כי בזכות הניסיון שצברה בשירות הלאומי - היא התגלגלה לתפקיד שלה כיום, כמנהלת הוסטל לנפגעי נפש ברמלה. הבטם עלתה מאתיופיה בשנת 1984 והתגייסה בגיל 18 לשירות לאומי של שנתיים - בשנה הראשונה התנדבה כמדריכה בפנימיית ארזים לנוער במצוקה ובשנה השנייה כסייעת במעון לילדים עם פיגור בגבעת אולגה.

 

בהוסטל החלה לעבוד כמדריכת שיקום עם תום שירותה לפני כעשר שנים, ועם הזמן טיפסה בסולם התפקידים. "עבדתי עם נוער במצוקה ובמסגרות של חינוך מיוחד, והיום אני מטפלת בנפגעי נפש" היא מסבירה. "יש קו ישיר בין הדברים".

 

מושיקו לוי (24), תושב פתח תקווה, התמחה אף הוא בתחום החינוך בתקופת השירות הלאומי, אותו עשה בבית הספר היסודי "שרת" בקרית אונו, שמשלב כיתות של אוטיסטים (PDD). תפקידו היה לשבת עם הילדים בעלי הלקויות בכיתות ה"רגילות" ולתווך עבורם סיטואציות, לעזור להם ליצור קשרים חברתיים ולסייע להם בלימודים.

 

"מדובר בכיתות שדורשות תשומת לב רבה", הוא מסביר. "יש לתלמידים צוות רחב שמלווה אותם וכולל מורים, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, מרפאות באמנות, סייעות עירייה וסייעי השירות הלאומי, במטרה לשלב את הילדים בכיתות הרגילות".

 

עם תום השירות הוא המשיך לעבוד בבית הספר למשך 3 שנים נוספות בתפקידים שונים. בשנה האחרונה הוא עובד בצהרון של בית הספר מטעם המתנ"ס ובעתיד הוא מתכנן לעשות תעודת הוראה שתשלב בין חינוך למוסיקה. "מאוד התחברתי למקצוע ההוראה ואני רוצה לעסוק בזה בעתיד", הוא מעיד.

 

"זה מה שאני רוצה לעשות בחיים"

טל רקטן (23), תושבת רעננה, שירתה במשך שנתיים כמדריכת טיולים בעמותת לוטם, המוציאה ילדים ממסגרות של חינוך מיוחד ובעלי מוגבלויות לטיולים בארץ. טל עברה קורסים בנושא בחברה להגנת הטבע וברשות שמורות הטבע והגנים, והדריכה ילדים בגילאי גן, נכים מבוגרים בכיסאות גלגלים ופנסיונרים. 


קרטן (שנייה מימין) וחברות מטיילות בשטח ()
קרטן (שנייה מימין) וחברות מטיילות בשטח
 

 

בתום השירות המשיכה לעבוד 3 שנים כמדריכת טיולים בחברה להגנת הטבע ובשנה האחרונה היא החלה ללמוד לתואר ראשון בלימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן. השנה היא תחל להדריך במכינה קדם צבאית ובעתיד היא מתכוונת להשלים תעודת הוראה ושואפת לנהל בי"ס שדה.

 

"כשהייתי צעירה יותר הדרכתי בתנועת נוער והיה לי חשוב להמשיך ולהדריך גם בשירות הלאומי, אבל האהבה לטיולים התפתחה אצלי רק במהלכו", היא מספרת. "הייתי צריכה ללמוד על טיולים שונים בארץ וממש התאהבתי בזה והחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים".

 

מד"א פתחה את הדרך

גלי אברהמוב (22) מחיפה, שירתה שנתיים במד"א מרחב כרמל בתפקיד מנהלתי כמזכירת מנהל מרחב וכחובשת באמבולנס, לאחריהן החליטה להשתלב בארגון. ואכן, מזה כשנתיים שהיא עובדת במד"א כחובשת ומזכירה בבנק הדם, ובעתיד מתכוונת ללמוד להיות אחות או ללמוד משפטים - בהתמחות הקשורה בתחום הרפואה.


אברהמוב. כיום מזכירה בבנק הדם  ()
אברהמוב. כיום מזכירה בבנק הדם

 

אברהמוב מספרת כי הרצון להתפתח בכיוונים אלה התעורר בה בעקבות השירות, במהלכו נחשפה אליהם. היא מוסיפה כי כי עובדים נוספים וותיקים ממנה בארגון, שעובדים כחובשים ובתפקידי מיהלה ושגם הם השתלבו בו בזכות השירות. 

 

אופטיקאיות מדופלמות

ויקטוריה ברמי (21), עלתה מצרפת לפני כשנתיים בתוכנית הקרויה "החוייה הישראלית", עם צעירים נוספים בני גילה. משפחתה נותרה מאחור והיא מעידה כי עלתה ממניעים ציוניים. לאחר כשנה, במהלכה התגוררה בירושלים ובעיקר הכירה את הארץ וטיילה בה - התנדבה לשירות לאומי בעמותת משכן הראיה אופטיקל סנטר, שתורמת משקפיים לנזקקים.

 

ברמי בזמן השירות. "הרגשתי שאני עוזרת לאנשים" ()
ברמי בזמן השירות. "הרגשתי שאני עוזרת לאנשים"

 

בשירות עבדה ברמי בקבלה ובמכירות, למדה על סוגי עדשות וכיצד להתאים משקפיים לאנשים , ואף ביצעה בדיקות ראיה לילדים בבתי ספר בליווי אופטומטריסט. לבסוף החליטה שזה התחום שבו תעסוק והחלה ללמוד לפני כשנה לתואר ראשון באופטומטריה במכללת הדסה, לימודים שנמשכים 4 שנים.

 

"בהתחלה לא רציתי לעסוק בתחום האופטיקה אבל במהלך שנת השירות למדתי על המקצוע והתחום וכמרכיבת משקפיים, הבנתי כמה הוא חשוב ועוזר לאנשים", היא מספרת. "הרגשתי שאני עוזרת לאנשים לראות ושזה משמח אותם - תחושה שאני רוצה להרגיש גם בעבודה שלי. השירות נתן לי רצון להמשיך בתחום וללמוד אותו".


ברמי. רוצה להמשיך בתחום ()
ברמי. רוצה להמשיך בתחום

 

בעתיד מקווה ברמי להמשיך ולהתגורר בירטשלים וגם מאחלת לעצמה להמשיך להתנדב, "כדי לעזור לעולים חדשים להשתלב בארץ".

 

גם מלכי בביוף (22) שירתה שנה בעמותה בירושלים, במהלכה נחשפה לתחום. כיום היא משמשת כיום כמנהלת סניף של אירוקה. "התחלתי ברשת כנציגה במשך שנה, משם התקדמתי לתפקיד אחראית משמרת", היא מספרת. "לאחר חודשיים החלפתי מנהלת סניף שיצאה לחופשת לידה ונשארתי בתפקיד".

בביוף. פעם התנדבה, היום מנהלת חנות (אוהד צוינגברג) (אוהד צוינגברג)
בביוף. פעם התנדבה, היום מנהלת חנות(אוהד צוינגברג)

 

מה התפקידים הכי מבוקשים?

עמותת שלומית חולשת על כ-3,000 מתנדבים לשירות הלאומי מדי שנה. מבדיקה שערכה בקרב המתנדבים והמתנדבות, עולה כי המקצועות הכי מבוקשים על ידיהם כיום כוללים תפקידי חינוך, תפקידים בתחום הבריאות ותפקידים משרדיים.

 

"תחום הבריאות הוא התחום המבוקש ביותר והתפקידים הבולטים בו הם שירות במד"א כחובשים מלווים באמבולנס, וסייעות לאחיות במחלקות השונות", מספרת מנכ"לית העמותה, חיה שמואל. "בתחום המשרדי עיקר הביקוש נע בין עבודה במשרדים ממשלתיים ומזכירות רפואית. בתחומי החינוך התפקידים המבוקשים ביותר הם הדרכת ילדים ונוער בסיכון.

 

תחומים נוספים שמתעורר בהם ביקוש מצד המתנדבים לדבריה, הם איכות הסביבה דוגמת הקמתגינות קהילתיות, תפקידים הכוללים אמנות ומוזיקה, בעיקר במסגרות של חינוך מיוחד ועבודה עם קשישים, וכן תפקידים הכוללים עבודה עם הקהילה הגאה. טרנדים נוספים שאבחנו בעמותה בשירות הלאומי, הם שירות הקשור בפעילות למען הסביבה ובחינוך מוזיקאלי.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אוהד צוינגברג
בביוף. התנדבה דרך עמותת שלומית
אוהד צוינגברג
צילום: מוחמד שנאוי
סועאד. חלמה לעבוד בחינוך
צילום: מוחמד שנאוי
רקטן. האהבה לטיולים התפתחה במהלך השירות
מומלצים