"אם חברות הייעוץ לא תעשינה עבודת אנליזה רצינית טרם ההמלצה, ולא יינתן זמן מספיק לחברות להגיב, אשקול שלא לאפשר למשקיעים המוסדיים להסתמך על חברות הייעוץ" - כך אמר (יום ד', 28.8.13) שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, בוועידה הכלכלית הלאומית של עיתון "
כלכליסט", בשיחה עם כתבת הפיננסים, רחלי בינדמן.
האוזר אמר כי חברות הייעוץ הן תולדה של צורך שנבע מהתפתחות חקיקתית. "החשיבות של האקטיביזם המוסדי, שאני מאמין גדול בו, והעובדה שהמוסדיים לא מילאו בעבר את חלקם בשמירה על ממשל תאגידי בחברות שבהן השקיעו - הביאו להטלת חובת השתתפות על משקיעים מוסדיים באסיפות כלליות", ציין האוזר, "ואולם, בשל העובדה כי השתתפות באסיפות כלליות כרוכה בעלויות עבור הגופים המוסדיים, החלו המשקיעים המוסדיים יותר ויותר להיעזר בגורמים מקצועיים המתמחים בגיבוש המלצות הצבעה, וכך למעשה נוצרו חברות הייעוץ".
בפועל, שוק חברות הייעוץ מאופיין במבנה ריכוזי ונשלט באופן בולט על-ידי אנטרופי. "זה לא תופעה שמאפיינת רק את ישראל. רק כדי לסבר את האוזן, גם בשוק ענק כמו ארה"ב קיימות שתי חברות דומיננטיות כאשר אחת מהן - ISS, אוחזת בנתח שוק של מעל 60 אחוז", אמר האוזר.
האוזר אמר כי הוא מציע לחברות הייעוץ לבחון מקרוב את דרך פעילותן של החברות הדומות בארה"ב ובמקומות אחרים, כמו ה-ISS. הוא אמר כי אלה צריכות לתת מספיק זמן לחברות להגיב, כפי שנהוג, לדוגמה בארה"ב. כלומר, לפחות שבועיים ואף רצוי פרק זמן ארוך מזה.
בתשובה לשאלה האם תיקון 20 (שכר הבכירים) משיג את מטרתו, אמר האוזר כי התכלית של התיקון היא יצירת מתאם בין שכר לביצועי החברה. "המטרה החשובה שלשמה חוקק תיקון 20, היא לתת כלים בידי האסיפה הכללית, הנהלת החברה והדירקטוריון לתגמל את בכירי החברה בשכר הוגן ומבוסס יעדים באופן שיתמרץ את המנהלים להצליח ולהשיא את רווחי החברה, וכך ייטיב עימם כמו גם עם בעלי המניות שירוויחו מביצועי החברה שיגולמו בעליית ערך השקעתם. המשימה של בניית תוכנית תגמול היא משימה מאתגרת העומדת בפני החברות", אמר האוזר.
"אני מאמין שנמצא בעתיד קשר הדוק יותר בין שכר לביצועים. אם קשר כזה לא יימצא, תיקון 20 לא מילא את ייעודו", ציין יו"ר רשות ני"ע.
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
