המחוזי בתל אביב קבע כי על מינהל מקרקעי ישראל להשיב לחברה הקבלנית אברהם רובנשטיין ושות' כל סכום שגבה ממנה ביתר כדמי היוון עבור חכירת המגרש עליו הוקם מגדל המשרדים והמסחר הידוע כ-"בית רובינשטיין" בסמוך לצומת מעריב בתל אביב.
לפני כ-5 שנים הגישה החברה כנגד המינהל תביעה להשבת סך של 18 מיליון ש"ח ששילמה למינהל בשנת 96 בגין דמי היוון. לטענתה, דמי ההיוון ששולמו היו גבוהים בהרבה מכפי שהיו אמורים להשתלם למינהל, וזאת בעקבות דרישות שונות שהציב משרד הביטחון אשר היוו תנאי לקבלת היתר בנייה והיו כרוכות בעלויות רבות.
לדברי החברה, בעת עריכת השומה של שווי הקרקע לצורך קביעת דמי ההיוון הוסכם כי תבוצע ההפחתה מדמי ההיוון המתחייבת מדרישות משרד הביטחון ויוחזר לה הסכום ששולם ביתר, וזאת לאחר שתתברר השפעתן של דרישות אלה על הבנייה בפועל, והעלויות בהן נאלצה לשאת על-מנת להתאים את הבנייה לדרישות אלו.
עלויות אלו, טענה החברה בתביעתה, מקטינות באופן ממשי את שווי המקרקעין שהחכיר לה המינהל ועל כן יש להן השפעה על גובה דמי ההיוון שהיה עליה לשלם.
המינהל כפר בחובתו להשיב לחברה חלק כלשהו מדמי ההיוון ששילמה אף שלא הייתה מחלוקת לגבי המגבלות שהטיל משרד הביטחון על הבנייה. המינהל כפר בכך שסוכם עם התובעת כי שומת דמי ההיוון תעודכן בהתאם לדרישות משרד הביטחון עם תום הבניה.
לדבריו, התובעת הגיעה בשנת 97 להסכם עם משרד הביטחון שהסדיר את תנאי הבניה על המגרש, והיא נטלה על עצמה לשאת בכל העלויות והתשלומים הנובעים מדרישות משרד הביטחון, כתנאי למתן היתר הבניה.
בפסק דינו בשאלת החבות קבע השופט ד"ר
עמירם בנימיני כי המינהל מודה כיום כי היה צריך לשום את המקרקעין על יסוד כלל מגבלותיהם וחסרונותיהם ועל כן היה צורך להתחשב בעלויות הנובעות מהתאמת המקרקעין לדרישות משרד הביטחון המהוות מגבלה על השימוש במקרקעין.
לדברי השופט, לא הייתה מחלוקת על עצם הצורך לבצע הערכה מחודשת של דמי ההיוון הנוספים ששילמה התובעת, ובניגוד לאופן בו הציג המינהל את המצב, נקודת המוצא היא שיש להתחשב בעלויות אלו ועל כן התובעת לא הייתה צריכה להוכיח הסכמה של המינהל לכך.
לדברי השופט, התובעת הוכיחה הסכמה של המינהל להתחשבות בעלויות הללו והסיכום שהושג עימו מחייבו והוא מנוע מלהתנער מהסכמה זו לפיה פעלו שני הצדדים.
אשר על כן קבע השופט כי על המינהל לבצע הערכה מחודשת של דמי ההיוון הנוספים שהגיעו לו מהתובעת, תוך התחשבות בדרישות ובמגבלות שהטיל משרד הביטחון על הבנייה ובהוצאות ובעלויות שלהן, ולהשיב לתובעת את דמי היוון ששולמו ביתר על יסוד השומה שלא הביאה בחשבון דרישות ומגבלות אלו.
השופט הדגיש כי מחובת המינהל להשיב לתובעת כל סכום שגבה ביתר על-מנת שלא יימצא מתעשר שלא כדין על חשבונה ובהתאם לחובתו כרשות ציבורית לנהוג בהגינות ו
בתום לב.
השופט קבע כי הסכום שעל המינהל יהיה להשיב לתובעת יקבע בשלב השני של המשפט אלא אם הצדדים יגיעו להסכמה ביניהם לגבי השומה המעודכנת והחזר המגיע לתובעת ולפחות יסכימו על מינוי שמאי שיעריך את דמי ההיוון הנוספים הנכונים.
המינהל חוייב לשלם לתובעת בשלב זה של הדיון הוצאות משפט בסך 130,000 ש"ח.
