חשיפה לנחושת אחראית לאלצהיימר?

נחושת, מסתבר, היא אחד מהגורמים הסביבתיים הגורמים למחלת אלצהיימר ותורמים להתקדמותה. כך עולה ממחקר שנעשה בעכברים ובשלבים מסוימים שלו בתאי מוח אנושיים.

המתכת הנפוצה מונעת ניקוי של חלבונים רעילים במוח ומאיצה את הצטברותם.

החוקרים, מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת רוצ'סטר, גילו כי לאורך זמן, ההשפעה המצטברת של הנחושת היא פגיעה במערכת שמסלקת את הביתא-עמילואיד מהמוח. פגיעה זו היא אחד מגורמי המפתח שאחראים להצטברות החלבון במוח ולהיווצרות הפלאק שהוא סימן ההיכר של מחלת האלצהיימר.

החשיפה לעופרת היא רבה. המינרל נמצא במי השתייה העוברים בצינורות נחושת, בתוספות תזונתיות, ובמזונות כמו בשר אדום, רכיכות, אגוזים, ופירות וירקות רבים. הנחושת משחקת תפקיד חשוב ובריא בהובלה עצבית, בצמיחת העצמות, בהיווצרות רקמות חיבור ובהפרשת הורמונים.

רמות לא ידועות

המחקר גילה כי נחושת יכולה להצטבר במוח ולגרום לפגיעה ממשית במחסום דם-מוח - השולט במה שחודר למוח ובמה שקיים בו - ולהצטברות של החלבון ביתא-עמילואיד, שנמצא קשור, כאמור, למחלת אלצהיימר.

ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences.

למרות שמחקרים רבים שעוסקים בבדיקת מינרלים יכולים להיות יעילים ביותר, יש לציין כי לעתים קרובות הם אינם מניבים תוצאות דומות כשהם נעשים בבני אדם. לדברי החוקרים, יש להתייחס לתוצאות בזהירות משום שהמחקר לא הוכיח קשר של סיבה ותוצאה בין חשיפה לנחושת לבין מחלת אלצהיימר.

נחושת היא מתכת חיונית וברור שההשפעות הללו נובעות מחשיפה ממושכת. המפתח יהיה למצוא את האיזון הנכון בין צריכה מעטה מדי של עופרת לבין צריכה רבה מדי שלה. נכון לעכשיו החוקרים אינם יכולים להצביע על הרמה הנכונה אך הם מאמינים כי תזונה היא שתשחק תפקיד חשוב בוויסות הרמות הללו.