פרשת "כי תצא": אוסף של מצוות צדק חברתי

לפי מוני המצוות, פרשת השבוע, "כי תצא", היא הפרשה שבה יש את מספר המצוות הרב ביותר מבין כל פרשיות התורה. הפרשה כוללת שלל מצוות אשר נוגעות לתחום הכלכלה והצדק החברתי כגון איסור על ריבית, היתר אכילה בכרם, איסור גניבת נפש, דיני לקיחת משכון, איסור הלנת שכר מתנות עניים ודיוק במידות ובמשקלות.

מאמרים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית

ברצוני להתמקד בדיני מידות ומשקולות אשר מופיעים לקראת סוף הפרשה: אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ, אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה-לָּךְ--לְמַעַן, יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה: כֹּל, עֹשֵׂה עָוֶל. (דברים כה טו-טז)

אין לרמות לקוחות

ראוי לשים לב כמה התורה מפליגה בעניין הדרישה מאיתנו להתנהג ביושר בעסקים, לדוגמא לא לרמות את הלקוחות והספקים שלנו תוך שימוש במידות ובמשקלות לא מדויקים. התורה מכנה את מי שמרמה בעסקים כבן אדם מתועב - ביטוי חריף מאוד. בנוסף, קיומנו לאורך זמן כמדינה ריבונית תלוי בהתנהגות מוסרית ואתית בתחום העסקים והכלכלה - "למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' נותן לך". מועטות המצוות בתורה אשר זוכות ליחס כה חשוב.

גם חז"ל (תלמוד בבלי, מסכת שבת ל"א) מפליגים מאוד בדרישה להתנהל בתום לב בעסקים. כאשר אנו נפטרים ועולים לבית הדין של מעלה שואלים אותנו כמה שאלות. הראשונה שבהן מתייחסת להתנהלות שלנו בתחום הפרנסה: "אמר רבא: בשעה שמכניסים אדם לדין (קרי בבית דין של מעלה), אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? (קרי האם התנהלת בתום לב במשא ומתן בעסקי")".

גם מחבר שולחן ערוך (אורח החיים, סימן קנו) שם דגש על החובה להתפרנס וזאת תוך הקפדה על התנהלות מוסרית. אחרי שאדם מתפלל ולומד תורה מוקדם בבוקר "ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון... ויישא וייתן באמונה".

מצב ביטחוני רעוע? בגלל רמאות עסקית

למעשה כל ספרי הנבואה בתנ"ך הולכים בעקבות התורה ומקשרים בין המצב הביטחוני של עם ישראל אל מול המעצמות דאז (מצרים, אשור, בבל) לבין קלקולים חברתיים עם דגש על תחום העבודה והפרנסה. אלא שעלינו להבין את פשט הפסוקים. הרי לכאורה עמלק תוקף את עם ישראל בגלל שהעם אינו ירא אלוקים. גם הסיפור המקורי של ההתקפה המופיע בספר שמות בא מיד אחרי שהעם תוהה (שמות י"ז ז') "הֲיֵשׁ יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ, אִם-אָיִן".

איך אפשר לומר שהמלחמה עם עמלק באה בעקבות רמאות עסקית? כלי יקר מסביר יפה שסימן מובהק לחוסר יראת שמיים הנו חוסר תום לב בעסקים. רק מי שמאמין שהכל הפקר ינסה להתעשר על חשבון חברו בדרכי רמאות. הרי אם באמת הקב"ה משגיח בעולמו הוא ידאג שצדק ייעשה ואתה תרוויח בדיוק מה שהוא הקצה לך. יבוא אויב ויחלק את הרכוש מחדש תוך שהוא בוזז את העושר של אלו שהתעשרו שלא כהוגן.

לפי רש"י עמלק לא תקף את החלשים באמת אלא ענן הכבוד שהגן על בני ישראל במדבר פלט את האנשים ש"נחלשו" מחמת חטאם והניח אותם לעמלקים "כל הנחשלים אחריך: חסרי כח מחמת חטאם, שהיה הענן פולטן".

מעניין שגם הרמטכ"ל של ארה"ב, מייק מלאן, חושב שהאיום הביטחוני הגדול ביותר עבור ארה"ב מקורו בהתנהלות לא תקינה בכלכלה האמריקאית.

לסיכום: בפרשת השבוע הפעם מועבר מסר מוסרי חריף לחברה על כל רבדיה. העבודה והפרנסה הינם חלק אינטגרלי של החיים השלמים .מי שמנסה לרמות ולשקר בהתנהלותו העסקית לוקה בחוסר יראת שמיים תהומית אפילו אם הוא מתפלל שלוש פעמים ביום ולומד תורה בקביעות.

מאידך, התורה מדגישה שאל לנו לטעות ולחשוב שלית דין ולית דיין ושכל האמצעים כשרים בדרך להשגת עושר ורכוש ורק הפרנסה היא העיקר. חברה שמתנהגת בצורה זו מתפוררת ולבסוף למדינה לא תהיה תקומה, לא משנה כמה חזק הצבא שלה על הנייר.

הערת אגב: התגובה למתקפת עמלק איננה רק כרוכה בלהשיב מלחמה אלא גם בתיקון כלכלי-חברתי. פרשת יתרו שמגיעה מיד אחרי מתקפת עמלק בפרשת "בשלח" מתעסקת בהקמת מערכת משפטית תקינה כדי לספק מענה בין היתר לסכסוכים כלכליים. המצוות העיקריות בחג פורים - משלוח מנות ומתנות לאביונים - מטרתן ליצור חברה צודקת ומאוחדת יותר, וזאת כתגובה לניסיון של המן העמלקי להשמיד את העם היהודי.

טרנס קלינגמן הוא מנהל מחלקת מחקר (sell side) בפסגות. הטור משקף את הדעה האישית שלו לגבי השקפת התורה וחז"ל ואינו משקף בהכרח את הדעה של בית השקעות בו הוא עובד