שופט בית המשפט העליון,
חנן מלצר, מציע לראשונה (יום ד', 7.8.13) כללים להגדרת "רדיפה על-רקע פוליטי" כסיבה למתן מקלט בישראל. חבריו להרכב, השופטים
צבי זילברטל ו
יצחק עמית, נמנעו מלתמוך במתווה המפורט של מלצר.
לדברי מלצר, פליט המבקש מקלט בשל רדיפה פוליטית, חייב להוכיח שני תנאים מצטברים: שהוא מחזיק או שרודפיו מייחסים לו החזקה ב"דעה פוליטית"; שהוא נרדף (כמשמעות מונח זה באמנה), או שישנו חשש מבוסס היטב שהוא עלול לסבול מרדיפה עתידית בגלל הדעה הפוליטית שבה הוא אוחז או המיוחסת לו.
מהו "פחד מבוסס היטב"
מלצר ממשיך: "את השאלה אם הפחד שעליו מצביע מבקש המקלט הוא 'מבוסס היטב', או לא - יש לבחון בהקשרו של המצב השורר בארץ המוצא של מבקש המקלט ולאור נסיבותיו האישיות. חוויות של בני משפחה, או אנשים אחרים עם פרופיל דומה, עשויות גם הן להיות רלוונטיות. בשלב הבא יש להעריך את האמינות של המבקש ואת הפחד שלו, לעומת מידע אובייקטיבי על התנאים בארץ המוצא. אם קיימת אפשרות סבירה שהמבקש יעמוד מול צורה כלשהי של פגיעה במקרה שהוא ישוב לארץ המוצא, על הגורם המעריך לקבוע, בעיקרון, כי פחדו של המבקש הוא אומנם מבוסס היטב".
מכאן עובר מלצר לדון בשאלה מהי "רדיפה". לדעתו, גם נקיטת הליכים פליליים זדוניים יכולה להוות רדיפה לצורך מתן מקלט. אין צורך שהדעה הפוליטית תהיה הגורם היחיד לרדיפה, מוסיף מלצר, ודי בכך שהיא תהיה גורם דומיננטי בה. מלצר ממשיך ומרחיב את ההגדרות:
"בהחלט ייתכנו מקרים שבהם הבעת התנגדות לשחיתות שלטונית, או הגשת תלונה בגין שחיתות של פקידי ממשל או שלטון לגורם ממונה - תיחשבנה כהבעת 'דעה פוליטית', אשר פגיעה בזכויות אדם מוגנות של מבקש המקלט בעקבותיה עשויה לעלות לכדי 'רדיפה על-רקע דעה פוליטית'". מלצר גם מציע דרכים מעשיות כדי לבדוק האם אכן מדובר ברדיפה על-רקע חשיפת שחיתות.
השימוש בדחייה על הסף
עוד מתייחס מלצר למקרים בהם משרד הפנים ובית המשפט דוחים על הסף בקשה למקלט בשל רדיפה פוליטית. לדבריו, דחייה שכזו צריכה להיעשות רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן, בהם ברור לחלוטין שטענותיו של המבקש חסרות כל יסוד.
זילברטל, אשר כאמור נמנע מלהצטרף למלצר בשאלת מתן המקלט, הצטרף אליו בנוגע להפעלת כלי הדחייה על הסף. לדבריו, גם אם מבקש המקלט הצליח להוכיח רק מקצת מהיסודות הדרושים להיענות לבקשתו - על משרד הפנים להפנותו לראיון מקיף, ועל בית המשפט להימנע מדחיית ערעורו על הסף אם המשרד אינו עושה זאת. זילברטל מזכיר, כי "ענייננו ב'דיני נפשות' ממש, ומחיר הטעות עלול להיות כבד ביותר".
עמית הסתייג במפורש מהקו של מלצר בנושא המקלט באומרו שחברו "פרשׂ יריעה רחבה לגבי פרשנות המונח 'רדיפה פוליטית', במסגרתה 'נמתח' המונח מעבר לפשוטו של מקרא". עמית הצטרף למלצר וזילברטל בקריאה להימנע ככל האפשר מדחייה על הסף של בקשות וערעורים בנושא מקלט מדיני.
בית המשפט העליון, ברוב דעות של מלצר וזילברטל, פסק להורות למשרד הפנים לדון מחדש בעניינו של כריסטופר צ'ימה, מהגר מניגריה. צ'ימה טען שהוא נרדף במולדתו משום שחשף שחיתות במשטרה, אך משרד הפנים דחה על הסף את בקשתו ובית המשפט המחוזי בתל אביב דחה על הסף את ערעורו. העליון קבע, כי יש לערוך לצ'ימה ראיון מקיף ורק לאחר מכן להחליט בעניינו. המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. את צ'ימה ייצג עו"ד עמית סול, ואת המדינה - עו"ד אבי מיליקובסקי.
