מה עדיף, להתאים הרכב ליוונים או להעיז?

אוטו רהאגל פועל על אוטומט. התאמת ההרכב ליריב היא חלק מדרכו וגם בשבת הטקטיקן הגרמני לא איכזב. עוד מתחילת הימים הסוערים על הקווים של ורדר ברמן, דרך הזכייה הבלתי נתפסת עם יוון ביורו 2004, רהאגל, לאורך כל השנים, לא יכל אחרת. גם בשבת שינה ברגע האחרון השועל הוותיק את צורת הפריסה שלו, וכל זאת לאחר שהבין כיצד היריבה, נבחרת ישראל, הולכת לשחק.

• בניון פצוע וסובל משפעת, בספק להרכב מול יוון
• רהאגל: "אסור לנו להחמיץ כמו באיצטדיון ר"ג"
• מוקדמות המונדיאל: אנגליה בוומבלי, ספרד בטורקיה

• הבית הישראלי: שוייץ מול מולדובה

   

  
  

כשהבין רהאגל כי בהתקפה של דרור קשטן ישחקו שני חלוצים, עומר גולן ואליניב ברדה, לא היה שמץ של סיכוי לגיורגוס סמאראס, אנחלוס חריסטאס ותאופניס גקאס לעלות יחד בהרכב. רהאגל היה חייב לוותר על אחד מהם לטובת בלם נוסף (אברם פפאדופולוס), וזאת מתוך הנחה שמספר 5 המיתולוגי של נבחרת יוון, טריאנוס דלאס, הוא ליברו מהסגנון הישן, שיכול לשחק ביחד עם בלם אחד נוסף רק כשהיריבה משחקת עם חלוץ אחד.

ואכן, הויתור על סמאראס הפך את ה-4-3-3 ל-5-3-2 ושדירת האמצע היתה כל כולה של היוונים. זו גם הסיבה שלגל אלברמן ותמיר כהן, שני שחקני האמצע שלנו, היה כה קשה. מולם שיחקה שלישייה יוונית (גיורגוס קראגוניס, אנחלוס באסינאס, אלכסנדרוס ציוליס) שיצרה יתרון מספרי. היתרון הישראלי התבטא באגפים, שם היו לנו שני שחקנים אל מול אחד בודד של היוונים ומכאן המסקנות למשחק הבא.

2. הדקות הטובות שלנו באו דווקא עם כניסתו של בירם כיאל! ולא בשל העובדה שכיאל טוב יותר מברדה, אלא משום שיצרנו איזון במרכז השדה אל מול השלישייה היוונית.

מסקנה היא שאנו צריכים להחליט מראש איפה אנו רוצים לאזן את הכמויות ואולי בכלל לנהוג בשיטתו של ראהגל, שבא תמיד כנחות ומתאים עצמו ליריב. זה אומר שאם נשחק דווקא עם חלוץ בודד, יהיה לנו כח של שלושה שחקנים במרכז השדה, עובדה שהוכיחה עצמה בדקות האחרונות במשחק הקודם. אפשר שאחד מהשלישייה יהיה דווקא בניון (אם יהיה כשיר לפתוח בהרכב) ואז במשחק ההתקפה יוסי יהפוך גם לחלוץ שני.