"אין לשעות להסכמת הצדדים בנוגע להסתלקות מבקשת האישור בכפוף לתשלום גמול או שכר טירחה, כאשר עסקינן בתובענה ייצוגית בלתי ראויה". כך אומרת (24.6.13) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ענת ברון.

ברון סירבה לאשר את בקשתו של דרור אביטל להסתלק מבקשתו לתביעה ייצוגית נגד חברת זוגלובק, כולל גמול של 1,000 שקל לו-עצמו ושכר טירחה של 44,000 שקל לעורכות דינו, שרון ענבל-פדלון וטלי לופו. אביטל ביקש לתבוע 5 מיליון שקל, בטענה שזוגלובק לא ציינה על אריזה של נקניקיות עוף את כל רכיביה. ואולם, בבקשת ההסתלקות הודה אביטל, כי לא נגרם לציבור כל נזק, שכן זוגלובק לא הפרה את הצו העוסק בפירוט רכיבי המוצר.

ברון מדגישה באריכות את הסכנה הטמונה בהגשת תביעות ייצוגיות חסרות יסוד, דבר העלול להביא לעליית מחירים (בשל גלגול הוצאות ההגנה על הציבור) או אף לפגיעה חמורה בספקים וביצרנים שתפגע בתחרות בשוק. על מקרים כמו זה שלפניה, כאשר מתברר שהתביעה הייתה בלתי ראויה, אומרת ברון:

"לא רק שבקשת האישור אינה מסבה תועלת כלשהי לקבוצה או לציבור, ועל כן המבקש ובא הכוח המייצג לא הוכיחו זכאותם לתשלום כלשהו; אלא שבקשת האישור אף משמשת כאמצעי פסול להפעלת לחץ על הצד שכנגד להגיע להסדר כספי עם המבקש ובא הכוח המייצג כדי להסיר את האיום המרחף מעל ראשו. להסדרים כאלה נודעת תוצאה שלילית מבחינה ציבורית, כפי שנודעת לאישור תובענה בלתי ראויה כייצוגית".

ברון מוסיפה: "תצהיריהן של באות כוח המבקש עמוסות לעייפה בסיסמאות ריקות מתוכן בנוגע לחדשנותה ולתרומתה הציבורית הניכרת של בקשת האישור שהוגשה על ידן. אלא שבקשות מסוגה של בקשת האישור דנן, שעניינן באופן הסימון התזונתי של מוצרים והתאמתן לתקן החל, מוגשות לבית המשפט חדשות לבקרים ועל פניו אין בבקשת האישור דנן כל 'חדשנות' או 'ראשוניות' כנטען. מעבר לכך, נראה כי מידת החשיבות הציבורית שמעוררת בקשת האישור היא מוגבלת ביותר, אם בכלל".

ברון מסכמת: "פסיקת גמול ושכר טירחה בנסיבות אלה אינו עולה בקנה אחד עם מדיניות רצויה באשר יש בו מתן תמריץ להגשתן של תביעות סרק". לאור זאת, חייבה ברון את אביטל להודיע האם הוא מבקש להסתלק מהתביעה ללא גמול ושכר טירחה.